Gender, globalization. Transnational women's movements, human rights, civil society, neoliberalism, care work

אני סוציולוגית פוליטית ובתחילת דרכי התעניינתי בעיקר בתהליכים של גלובליזציה, המושג של זכויות והבנייה של מגדר ויחסי כוח מגדריים. בדוקטורט ובספר שלי (מאימהוּת לאזרחוּת), חקרתי את היווצרותם של המבנים התרבותיים (cultural construct) של "זכויות נשים" ו"שוויון מגדרי", החל ברבע האחרון של המאה ה-19 עד שנות השמונים, והפיכתם למרכיב מרכזי בסדר היום של העולם הגלובלי. ממנו נגזרו מספר מאמרים, למשל מאמר שבו בחנתי שני קמפיינים עולמיים הנוגעים לזכויות נשים: למיגור הטלת מומים באברי המין של נשים וזכותן של בנות לחינוך שווה. התמקדתי בהבניות השונות שלהם על ידי שחקנים גלובליים (הראשונה כמוטמעת בתרבויות מקומיות והשנייה כמודרניסטית ולכן "חופשית מתרבות") והפעולה הנובעת מכך.

באותה תקופה גם כתבתי על סוגית האזרחות של נשים בישראל וכיצד זו מעוצבת על ידי שיח האמהוּת ומיתוס שוויון הזכויות. מוקד העניין שלי היה ביחסי הגומלין בין השניים והאופן בו הם עוצבו והושפעו מההגדרה של המדינה מדינה ציונית, יהודית, ודמוקרטית והיותה בעלת תרבות מיליטריסטית דומיננטית..

תנועות טרנס-לאומיות של נשים הן נושא שהתחלתי לחקור בעבודת הדוקטורט שלי. שם אני חושפת את התפקיד החשוב שהן מילאו בקישור בין מדינות לאום לחברה העולמית (world society). בפרסומים הבאים פיתחתי את הטענות והראיתי שתנועות אלו היו, ויותר ויותר, שחקנים חשובים בעיצוב הגלובליזציה והחברה האזרחית העולמית, ובמקביל, דרכי פעולתן ודרכי התארגנותן הן תוצאה של שינוי קונטקסט גלובלי תרבותי ופוליטי. בפרסומים מאוחרים יותר עדכנתי את המחקר שלי על ידי חקר הפעולות והאג'נדה של תנועות אלה בעידן הנוכחי של טכנולוגיות מידע חדשות וגלובליזציה תאגידית מהירה וניאו -ליברליזציה.

פרויקט זכויות האדם, תוצר של שיתוף פעולה עם פרופ' ניב גורדון,  התמקד בחקירה של האינטראקציה בין תהליכים גלובליים לבין ההקשר המקומי. בחנו את האינטראקציה בין משטר נורמות (norm regime ) וזכויות האדם הטרנס-לאומיות לבין המסגרת הישראלית המקומית.  ומאוחר יותר גם חקר הבסיס המטריאלי של  ארגוני זכויות האדם. כלומר המימון והתורמים. הראינו שדפוס המימון משפיע על סדר היום ועל אופן הפעולה של ארגוני זכויות אדם מקומיים. כאן. אנו שופכים אור גם על רובד לא נלמד של גלובליזציה כלכלית ויחסי כוח גלובליים: זרימת המימון (והשפעותיו הנלוות) מתורמים פרטיים וציבוריים בצפון לארגוני זכויות אדם מקומיים בדרום הגלובלי.

בעוד שבתחילת הדרך התמקדתי בעיקר בהיבטים הפוליטיים והמוסדיים של התופעה אותה למדתי, לאחרונה התחלתי להתעניין בכלכלה פוליטית, בעיקר בדרכים השונות בהם הניאו-ליברליזם פועל ב"שטח" וכניסיון חי . neo-liberalism "on the ground" and as lived experience

 מכאו צמחו שלושה פרוייקטים. האחד, בשיתוף עם פרופ' אדריאנה קמפ, עסק בארגוני חברה אזרחית, ליתר דיוק ארגונים לא ממשלתיים ש"עושים" העצמה כלכלית של נשים שוליות (EEW) באמצעות עסקים זעירים ואשראי זעיר. המחקר התמקד ברמת המזו – מנהלות הפרוייקטים והעמותות שעוסקות בכך. הסתכלנו על היחסים המשתנים בין ארגוני החברה האזרחית, המדינה והשוק וגם בחן את זה כפרויקט גלובלי.

הפרוייקט השני, בתחילת דרכו היה עם דר' שלומית מנור ועסק בעבודת הטיפול של סבתות. מרכז העניין הופנה לאופנים בהם המשפחתיות הישראלית  פועלת ומעוצבת  על ידי אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית, שוק העבודה והמדינה הניאו-ליברלית. עתה אני מפתחת אותו לבחינת האופנים הדינמיים בהם המדינה והשוק משרטטים את גבולות המשפחה.

שדה המחקר הוא אמנם המשפחה, המשפחה המורחבת ודינמיקות משפחתיות עבורי הם משמשים כעדשה באמצעותה ניתן לבחון מבני עומק ותהליכים רחבים יותר. וגם ביחסי הגומלין שלהם עם ההקשר הרחב בו הם מתקיימים ופועלים - . לראות אותם כתוצר של הכלכלה הפוליטית והתרבות/אידיאולוגיה במסגרתם הם מתרחשים. 

הפרוייקט השלישי , בשיתוף עם דר' לירון בהרב הוא על נשים חרדיות בעלות עסקים קטנים. הוא מתמקד בדרכים בהם נשים אלה מגשרות בין תפיסות הנובעות ממערכת ערכים ותפיסות דתיות לבין הערכים של עולם העסקים הניאו ליברלי ובהשלכות של מפגש זה המעמד שלהן ועל "החוזה המגדרי" הייחודי של החברה החרדית.