אבא הלל סילבר ותפיסת היהודי החדש של התפוצה בעקבות הקמתה של מדינת ישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המחבר מציג במאמרו את תפיסת 'הציונות התפוצתית' שנבדלה מזרמיה האחרים של התנועה הציונית שבה הייתה שלילת הגולה מרכיב בסיסי. היהודי החדש של 'הציונות התפוצתית' האדיר את האידיאל של הקיום היהודי בגולה והכפיף לו את מהפכת התקומה בארץ ישראל. שיף מציג רעיון זה באמצעות תפיסתו של המנהיג האמריקני, אבא הלל סילבר, שהיה מייצג מובהק של התפיסה האידיאולוגית התפוצתית. באורח פרדוקסלי היה סילבר עצמו פעיל בהנהגת התנועה הציונית באמריקה, ומראשי המאבק למען הקמת המדינה, בכהונתו כראש האגף האמריקני של הסוכנות היהודית וכראש מועצת החירום הציונית. גם לאחר הקמת המדינה הוא לא ויתר על תפיסותיו הציוניות התפוצתיות, והמשיך לטפח אותן בשנות החמישים, עד פטירתו ב-1963. בהטפתו למען הגירסה הציונית התפוצתית, התבסס סילבר על מסורת ציונית אמריקנית ארוכה שהתנגדה לתפיסה של 'שלילת הגולה'. היהודי החדש שלה לא רק שאינו דוחה את הקיום בתפוצה, אלא הופך קיום זה לאידיאל יהודי וציוני - תפיסה שחתרה תחת מוסכמות השיח הציוני בכך שהפכה את החיים היהודיים בתפוצה לאידיאל חברתי בעל ערך מוסף יהודי ואוניברסלי, שמעצם הגדרתו חייב להיות משוחרר מסדר היום הקיומי של מדינת ישראל. הוא גרס שאין לערבב בין המאבק הלוחמני לתפיסה לאומנית מסתגרת. לדבריו, כורח המאבק היהודי הקיומי להקמת מדינה מבטא רק שלב ראשון, והשלמתו תפתח עידן חדש ומכריע של אקטיביזם ציוני רוחני, להבדיל מהאקטיביזם הציוני הפוליטי שהוא עצמו הוביל בתקופת טרום המדינה. (מתוך הגיליון)
Original languageHebrew
Pages (from-to)227-249
Number of pages23
Journalישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל היסטוריה, תרבות, חברה
Volume16
StatePublished - 2009

Cite this