אהדת כדורגל - חומר שאינו מתכלה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

במחצית השנייה של המאה ה-20 חל פיחות במעמדה האקדמי של הזהות. חוקרים מתחומי ידע מסויימים החלו להשמיע בקול רם ביקורת על מושג הזהות ועל שווה הערך האמפירי שלו. הטענה הנפוצה היא שאין להניח זהות במצב יציב לאורך זמן, וכי להלכה ולמעשה אין עוד מצב של זהות הדוקה ואחידה אלא כדברי הסוציולוג זיגמונד באומן, זהות כיום היא במצב נזיל. אם כך יש להניח כי במשך חייו של אדם יוחלפו רכיבים של זהות. הסיבה המכרעת לכך מעוגנת בסביבה החברתית המודרנית - 'פוסט מודרנית', כאילו הכל מתפרק ומתחבר ללא הרף. לאובדן הזהות היחידה יש כמובן השלכה על החיים עצמם ועל התנהגות של יחידים. מחקר זה מצביע על רכיב של זהות - זהות עם מועדון כדורגל - ששמר ועדיין שומר על יציבותו כמעט ללא עוררין. המחקרים העוסקים באוהדי כדורגל בעולם מעידים שאהדת כדורגל, כלומר זהות עם מועדון מסויים, נמשכת מן העריסה ועד לקבר, וזו אינה קלישאה. הזהות עם מועדון הכדורגל היא רכיב הנוטה להיות דומיננטי בסינדרום הזהות של האוהד. בניגוד לכל הטענות על זהות נזילה, הרכיב הזה מספק לאוהד גרעין מוצק של זהות, שאף אינו מתכלה. המאמר הנוכחי עוסק באוהדי כדורגל ישראליים שאהדתם למועדון כדורגל נמשכת כבר שנים רבות. השאלה העומדת למבחן היא מה מחזיק אהדה זו ומונע ממנה להתכלות. אהדתם של האוהדים נבחנת במחקר זה באמצעות שלושה מישורי אהדה הממצים את זהותו של האוהד עם קבוצתו - המימד האמוציונלי, הממד ההכרתי והממד הסמלי. ממחקר זה עולה שכמו במקומות אחרים בעולמם של אוהדי הכדורגל הממד האמוציונלי נוטה להיות דומיננטי, אבל הוא אינו דוחק את שאר הממדים. לממד ההכרתי ולממד הסימבולי חשיבות רבה בקביעת האהדה/זהות של אוהד הכדורגל הישראלי. בשורה התחתונה אכן אהדת כדורגל היא רכיב מוצק שאינו מתכלה אצל אוהד הכדורגל והיא משפיעה על סינדרום הזהות הכללית שלו. (מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)216-235
Number of pages20
Journalבתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט
Volume10
Issue number2
StatePublished - 2012

Cite this