Abstract
מסקירה חלקית של התמורות שחלו בזכויותיהן ובמעמדן של הנשים בישראל עולה תמונה מורכבת המכילה סתירות פנימיות וחוסר עקביות. כך למשל, החקיקה הנוגעת לשוויון בתעסוקה עברה במשך השנים תמורות מפליגות וכיום גם מבקרים מחמירים מעידים שהיא מהמתקדמות ביותר בעולם. ( Radai 1995 ) במקביל להתקדמות בחקיקה עלה מאוד שיעור השתתפות הנשים בשוק העבודה, וכיום הוא מגיע לכמעט חמישים אחוז - כפול משיעור ההשתתפות לפני שלושה עשורים. גם רמת ההשכלה של הנשים עלתה, וכיום היא עולה במעט על זו של הגברים. מחקרים רבים מראים שהן נשים והן גברים מייחסים חשיבות הולכת וגוברת לעבודת האשה מחוץ לבית ( יזרעאלי 1999). למרות כל זאת , פערי השכר בין נשים לגברים כמעט אינם משתנים ( Cohen and Haberfeld 1998 ) ונשים ממשיכות להיות מרוכזות במספר מוגבל של מקצועות המעניקים שכר נמוך. ( Cohen , Bechar and Rajman 1987 ) שיעור הנשים בקרב העובדים המשתכרים פחות משכר המינימום מגיע לכשבעים אחוז. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | ישראל - מחברה מגויסת לחברה אזרחית? |
| Editors | יואב פלד, עדי אופיר |
| Publisher | מכון ון ליר בירושלים; הקיבוץ המאוחד |
| Pages | 206-243 |
| Number of pages | 38 |
| State | Published - 2001 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver