TY - JOUR
T1 - איכותם של שטחים ציבוריים פתוחים: השוואה בין שכונות עירוניות בנגב ובמישור החוף
AU - זרחין, ענבל
AU - רופא, יודן
PY - 2012
Y1 - 2012
N2 - שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) מוצלחים הם מרכיב חיוני באיכות חייהם של תושבי הערים. תכנון שצ"פים עירוניים החל במאה ה-19 כתגובה להתפשטות העיר, שחלה בעקבות המהפכה התעשייתית. שצ"פים הוקמו כדי לתת מענה לבעיות תברואה ובמטרה להעלות את איכות החיים בשכונות הצפופות. כיום, כאשר יותר ממחצית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, התפיסה כי שצ"פים הם חלק חיוני ובלתי נפרד מאיכות החיים העירונית ומהקצאת השטחים הפתוחים, נעשתה מקובלת. יחד עם זאת, כדי ששצ"פים עירוניים יעלו את רמת חיינו עליהם להיות מוצלחים. איכותם של מרבית השצ"פים השכונתיים העירוניים בישראל לא ידועה. במקומות רבים בארץ ובעיקר בערים המדבריות, נפוץ המראה של שטחים גדולים ריקים, לא מפותחים ולא מנוצלים. נוסף על כך, רבים מהשצ"פים בישראל מתוכננים על פי דגם קבוע, ללא התייחסות מספקת לייעודם ולשימושים הנדרשים מהם, למיקומם ברצף העירוני, למיקומם הגאוגרפי ולהשפעות מזג האוויר. מטרת מחקרנו הייתה להעריך את איכות השצ"פים בשכונות עירוניות מאזורי אקלים שונים באמצעות מיפוי של תחושות האנשים המבקרים בהם, ולנתח את הגורמים השונים שמשפיעים על התחושות הללו. הנחת העבודה שלנו הייתה כי יש צורך בהנחיות תכנון שונות לשצ"פים שכונתיים באזורי אקלים שונים. המחקר נחלק לשני שלבים. בשלב הראשון ערכנו מיפוי תחושות בשצ"פים בשכונות שונות בערים בנגב ובמישור החוף. בשלב השני ניתחנו את הקשר בין תחושות האנשים בשצ"פ והגורמים השונים המשפיעים על איכותו: אקלים, כמות המשתמשים ומאפיינים פיזיים. הממצאים מצביעים על כך שרוב השצ"פים נתפסים כמקומות חיוביים, ובאופן כללי שצ"פים שכונתיים בערים במישור החוף נתפסים כמוצלחים יותר משנתפסים אלו שבנגב. קשרים משמעותיים נמצאו בין תחושות האנשים והטמפרטורה, קרינת השמש, הצמחייה, ריהוט גן מוצלל, כמות המשתמשים הנוספים ורמת התחזוקה. למספר גורמים - טמפרטורה, קרינה, צל, רמת תחזוקה והסביבה המידית - יש השפעה שונה על איכות שצ"פים שכונתיים בנגב ובמישור החוף. תוצאות המחקר תומכות בהנחה כי יש צורך בהנחיות תכנון שונות לשצ"פים שכונתיים באזורי אקלים שונים. (מתוך המאמר) כולל תרשימים ותמונות
AB - שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) מוצלחים הם מרכיב חיוני באיכות חייהם של תושבי הערים. תכנון שצ"פים עירוניים החל במאה ה-19 כתגובה להתפשטות העיר, שחלה בעקבות המהפכה התעשייתית. שצ"פים הוקמו כדי לתת מענה לבעיות תברואה ובמטרה להעלות את איכות החיים בשכונות הצפופות. כיום, כאשר יותר ממחצית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, התפיסה כי שצ"פים הם חלק חיוני ובלתי נפרד מאיכות החיים העירונית ומהקצאת השטחים הפתוחים, נעשתה מקובלת. יחד עם זאת, כדי ששצ"פים עירוניים יעלו את רמת חיינו עליהם להיות מוצלחים. איכותם של מרבית השצ"פים השכונתיים העירוניים בישראל לא ידועה. במקומות רבים בארץ ובעיקר בערים המדבריות, נפוץ המראה של שטחים גדולים ריקים, לא מפותחים ולא מנוצלים. נוסף על כך, רבים מהשצ"פים בישראל מתוכננים על פי דגם קבוע, ללא התייחסות מספקת לייעודם ולשימושים הנדרשים מהם, למיקומם ברצף העירוני, למיקומם הגאוגרפי ולהשפעות מזג האוויר. מטרת מחקרנו הייתה להעריך את איכות השצ"פים בשכונות עירוניות מאזורי אקלים שונים באמצעות מיפוי של תחושות האנשים המבקרים בהם, ולנתח את הגורמים השונים שמשפיעים על התחושות הללו. הנחת העבודה שלנו הייתה כי יש צורך בהנחיות תכנון שונות לשצ"פים שכונתיים באזורי אקלים שונים. המחקר נחלק לשני שלבים. בשלב הראשון ערכנו מיפוי תחושות בשצ"פים בשכונות שונות בערים בנגב ובמישור החוף. בשלב השני ניתחנו את הקשר בין תחושות האנשים בשצ"פ והגורמים השונים המשפיעים על איכותו: אקלים, כמות המשתמשים ומאפיינים פיזיים. הממצאים מצביעים על כך שרוב השצ"פים נתפסים כמקומות חיוביים, ובאופן כללי שצ"פים שכונתיים בערים במישור החוף נתפסים כמוצלחים יותר משנתפסים אלו שבנגב. קשרים משמעותיים נמצאו בין תחושות האנשים והטמפרטורה, קרינת השמש, הצמחייה, ריהוט גן מוצלל, כמות המשתמשים הנוספים ורמת התחזוקה. למספר גורמים - טמפרטורה, קרינה, צל, רמת תחזוקה והסביבה המידית - יש השפעה שונה על איכות שצ"פים שכונתיים בנגב ובמישור החוף. תוצאות המחקר תומכות בהנחה כי יש צורך בהנחיות תכנון שונות לשצ"פים שכונתיים באזורי אקלים שונים. (מתוך המאמר) כולל תרשימים ותמונות
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001104728
M3 - מאמר
SN - 0793-0771
VL - 3
SP - 144
EP - 153
JO - אקולוגיה וסביבה
JF - אקולוגיה וסביבה
IS - 2
ER -