אימוץ ושימוש של שירותים דיגיטליים ושירותי טלה-־רפואה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל: האם מגפת הקורונה הביאה לשינוי כלשהו? [מתוך המדור: תקצירים]

רקע: ככל שהאוכלוסייה מזדקנת ושכיחותן של מחלות ארוכות טווח עולה, השימוש בטלה־רפואה גובר. כך גם ביחס לסיוע לאוכלוסייה המבוגרת, בשמירת עצמאותה ואורח החיים הרגיל שלה. מטרות: לבחון את האימוץ והשימוש של שלושה סוגים של שירותי טלה־רפואה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל: לפני, במהלך ולאחר מגפת הקורונה (Covid-19). שיטות: במחקר נבחנו מאפייני השימוש של מבוגרים מעל גיל 65 המשתייכים ל"כללית" במספר היבטים ובשימוש של שלושה סוגים של שירותי טלה־רפואה: השימוש בשירותים דיגיטליים למטרות אדמיניסטרטיביות; השימוש בייעוצים סינכרוניים "Online" עם הרופא המטפל בזמן שעות הפתיחה של המרפאות; והשימוש בייעוצים שהם "Afterhours” שאינם עם הרופא המטפל, במהלך שעות הערב, הלילות ובסופי השבוע כשהמרפאות סגורות. המידע נאסף ועובד עבור שלוש תקופות נפרדות: טרום מגפת הקורונה בישראל, במהלך שיא המגפה ובתקופה שלאחר חלוף שיא המחלה בישראל. תוצאות: נמצא כי האוכלוסייה המבוגרת הגדילה באופן מובהק את השימוש בכל שלושת סוגי שירותי הטלה־רפואה במהלך תקופת הקורונה. השימוש בשירותי ה־”Online ”וה־”Afterhours ”ירד בתקופה שלאחר שיא הקורונה, אולם הגיע לרמה בסיסית גבוהה יותר מאשר טרום המגפה. לפני תקופת הקורונה,23.1% מאוכלוסיית המחקר השתמשו בביקורים "Online "עם הרופא המטפל ו־2.2% השתמשו בייעוצים"Afterhours”. שיעור המשתמשים בשירותים אלה עלה בתקופת הקורונה ל־59.2% ו־5.0% וירד לאחר תקופת הקורונה ל־39.5% ו־,2.4% בהתאמה. בנוסף, משתנים רבים נמצאו קשורים באופן מובהק לשימוש של אוכלוסייה זו בסוגי שירותי הטלה־רפואה השונים בשלוש התקופות שנבדקו. משתנים אלה כללו מגדר המטופל, ארץ הלידה, נוכחות של מחלות כרוניות, אינדקס קומורבידיות, מצב סוציו־אקונומי, דת, אזור מגורים, קבוצות גיל ועוד. מסקנות והמלצות: על אף המכשולים והקשיים, ניכר כי האוכלוסייה המבוגרת משתמשת בשירותי הטלה־רפואה ויכולה אף להגביר את השימוש כאשר יש צורך, כמו בתקופות של התפרצויות מחלות זיהומיות או בנוכחות מחלות כרוניות. אוכלוסייה זו עשויה ללמוד כיצד להשתמש בשירותי הרפואה הדיגיטליים באופן יעיל וצריכה להינתן לה ההזדמנות לעשות כן, תוך יצירת פתרונות פשוטים ומותאמים של טלה־רפואה.