אנחנו העם (אתם לא!) - פופוליזם מכיל ופופוליזם מדיר בישראל

הפופוליזם הוא תופעה כה שכיחה בדמוקרטיות המודרניות שיש הטוענים כי הוא מעין 'צל' של הדמוקרטיה הייצוגית. הטענה המרכזית של מאמר זה היא, שהתופעה הפופוליסטית בישראל אינה רק 'צל' של הדמוקרטיה הייצוגית אלא מאפיין מרכזי של המערכת הפוליטית בשנים האחרונות. החברה הישראלית מאופיינת במאבקים לא פתורים להכלתן של קבוצות חברתיות פריפריאליות או סמי–פריפריאליות, ולתנועות הפופוליסטיות יש תפקיד מרכזי במאבקים האלה. בעבר הצגתי את כינונה של תנועת החרות/הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה, שהציגה חלופה להגמוניה של תנועת העבודה. במאמר זה מציג המחבר את התפתחות הפופוליזם הישראלי מצורתו המכילה (תנועת הליכוד) לפופוליזם מדיר ('ישראל ביתנו'), דרך השילוב המורכב של הכלה והדרה שמבטאת תנועת ש"ס. משום חוסר הבהירות של המונח פופוליזם, ובייחוד נוכח המטען השלילי שיש לו בשימושו היומיומי, הוא מנסה למגדיר תחילה את המונח ולהציג את שתי המשפחות המרכיבות את התופעה הפופוליסטית: פופוליזם מדיר ופופוליזם מכיל. לאחר מכן יידונו הביטויים השונים של הפופוליזם בישראל. בסעיף השני דן המחבר ב'חרות' כדוגמה לתנועה פופוליסטית מכילה, ובסעיף השלישי - בש"ס ובדינמיקה המורכבת בין הכלה להדרה; לאחר מכן, בסעיף הרביעי הוא מנתח את 'ישראל ביתנו' כביטוי מקומי של הפופוליזם הרדיקלי הימני.