אנימציה של הגרדיאן על הפליטים

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

ניעה ארליך בוחנת את מושג האנימציה התיעודית לאור סרטי האנימציה של הגרדיאן המתארים את שטף הפליטים באירופה. לדבריה, שקיפות החלקית בסרטי תעודה מונפשים עשויה לפעול גם כמאפיין שמעצים את הצופה. הצופה מוזמן להתעמק ולספק את הסקרנות שמתעוררת בו לנוכח הדבר שמתייחסים אליו ועם זאת אינו מוצג או מוצג רק מקצתו בדרך חזותית. עירוב הצופה טומן בחובו פוטנציאל להעצים את ההיטמעות, שעשויה להוביל לתחושת אמינות אפילו כשהייצוג משתמש בדימויים חדשים, שבמבט ראשון עשויים לבלבל. לפיכך, במובן זה, עירוב הצופה כולל גם היבט אתי חשוב, החיוני בעידן זה של אינפלציה של דימויים, פורנוגרפיה של אימה וצפייה קהת חושים. כך, אפקט הניכור שגלום באנימציה אינו סופי או פשוט, שכן הקבלה של אנימציה ביחס לתוכן עובדתי משתנה בקצב מהיר. נראה כי אנימציה נחשבת קרובה מספיק לתחושת העצמי של הצופה - דבר שתומך בטענתה שהגיע הזמן להפרדה מושגית בין האנימציה ובין עולם הפנטזיה, המרוחק והבדיוני. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Journalבצלאל: כתב עת לתרבות חזותית וחומרית
Volume4
StatePublished - 2017

Cite this