בֵּי-בֵּית: בירור קצר בשמה של האות השנייה

יונתן האורד

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מקובלים אנו ששם האות השנייה באל"ף-בי"ת העברי - האות ב - הוא בֵּית. זו קביעת המילונים המתועדת בכל עדות ישראל. ואומנם שם זה מסור בידינו מדור דורים: הוא משמש בפי בלשנים בימי הביניים, יש לו עדויות בגלוסות שנוספו בכתבי יד של תרגום השבעים (בפרקים האקרוסטיים שבתהלים) ובכתבי אוסביוס, והוא מתועד גם בשפות השכנות, דבר המלמד על קדמותו המופלגת. בין שמקבלים את הסברה הפיקטוגרמית שלפיה שמות האותיות (או לפחות חלקם) מייצגים עצמים מוכרים בחיי היום-יום ובין שחולקים עליה, הדעת נותנת כי יש התאמה בין שם האות בית לבין שם העצם בית הן מצד הפונולגיה (בכיווץ הדיפתונג ay>ē ) הן מצד צורת האות בכתב המצרי (1O/O1B) ובכתב העברי הקדום, שיש בה דמיון גרפי לעצם בַּיִת. מסתבר אפוא לומר שהתי"ו הסופית שורשית היא, ושהיא הייתה חלק משם האות כבר בימי קדם. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)96-106
Number of pages11
Journalלשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
Volume82
Issue number1
StatePublished - 2019
Externally publishedYes

Cite this