"בהצלחה, אתם לבד" - כיצד קשורים החשיפה לאירועי השבעה באוקטובר, רמת האמון בצבא והחוסן הקהילתי למצוקה רִגשית: מחקר רוחב בקרב תושבי קהילות עוטף עזה

מטרת המחקר הנוכחי לבחון את הקשר בין חשיפה לאירועי השבעה באוקטובר, אמון בצבא וחוסן קהילתי לתחושת המצוקה הרגשית של כלל תושבי קהילות עוטף עזה,תוך השוואה בין המועצות השונות וקבוצות הגיל השונות. הנתונים נאספו מתושביקהילות עוטף עזה 100 ימים לאחר האירועים הקשים, וכללו כ־640 איש בני 18 עד.91 שאלוני דיווח עצמי הוצגו באמצעות קישור מקוון והופצו בשיטת "כדור שלג"בין תושבי הקהילות. השאלונים כללו שאלון דמוגרפי, שאלון חשיפה, שאלון אמוןבצבא, שאלון חוסן קהילתי ושאלון מצוקה רגשית )חרדה, דיכאון וסומטיזציה(.ממצאי המחקר מצביעים על מצוקה רגשית גבוהה בקרב תושבי קהילות העוטףבהשוואה לנורמות הישראליות. ככל שהחשיפה לאירועים גבוהה, רמת האמון בצבא ורמת החוסן הקהילתי נמוכות – כך המצוקה הרגשית גבוהה יותר. נמצאו הבדליםבין המועצות/עיריות השונות ברמת המצוקה הרגשית וברמת החשיפה. עוד נמצאוהבדלים ברכיבי החוסן הקהילתי בהיבט האמון במנהיגּות, האמון החברתי וברמתהמוכנות לחירום. נמצאו הבדלים בין קבוצות הגיל השונות. המבוגרים, מעל גיל 61)שהם מייסדי היישובים(, נמצאו כבעלי רמות האמון בצבא והחוסן הקהילתי הגבוהיםביותר, ובמקביל – רמות המצוקה הרגשית המדווחות היו הנמוכות ביותר בהשוואהלשאר קבוצות הגיל. מגדר, גיל, משתני החשיפה לאיום, רמת האמון בצבא והחוסןהקהילתי מנבאים 28% מתסמיני המצוקה הרגשית בקרב תושבי קהילות העוטף.ממצאים אלו נדונים על בסיס תיאוריית החוסן הקהילתי של אהרונסון־דניאל ואחרים)2015(, שהגדירו חוסן קהילתי כמונח רב־תחומי המציג את היכולת של הקהילהלעמוד בפני משברים ומצוקות. לדידם, החוסן הקהילתי מקבל ביטוי באמצעותחמישה רכיבים: מנהיגות – תחושה כי המנהיגות ראויה; קהילה – קיימת יעילותועזרה הדדית; מוכנות לחירום; קשר למקום – יש חיבור רגשי למקום, לקהילה,תחושת שייכות וגאווה; אמון חברתי – קיימים אמון ויחסים טובים בין חברי הקהילה. בעתיד יש לבחון מה יקרה לאורך הזמן למשאבים הקהילתיים ומה יהיהתפקידם בהגנה מפני מצוקות רגשיות.