Abstract
כפי שטען אליאס, לרגש הבושה יש היסטוריה שאפשר, חלקית לפחות, לשחזר. תרבות הבושה בחברה האנגלית של ראשית העת החדשה יכולה להסביר את הפופולריות שהיתה לפרסומים מעין-עיתונאיים שבמסגרתם דיווח הכומר על פשעיהם של נידונים למוות והוקיע את מעשיהם ואת אישיותם, תוך שיתוף פעולה של האסירים עצמם. רצונם של האסירים להיחשף ולהתוודות במסגרת שהוקיעה את מעשיהם ויצרה דה-הומניזציה שלהם מעיד על הפרשנויות השונות שניתנו למנגנונים של הטלת קלון בחברה האנגלית, כמו גם על הדרכים שבהן אפשר היה להפעיל את רגש הבושה על מנת לעורר כבוד ואהדה ולא רק נקמנות והשפלה
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 96-107 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 70 |
| State | Published - Apr 2000 |
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver