Abstract
על הקונפליקט הקרקעי בנגב בין ממשלת ישראל והבדווים שנמשך מיום הקמת המדינה. הסכסוך נסוב סביב קרקע מוואת, השייכת למדינה, שפירושו קרקע מתה. לפי חוק הקרקעות העותמאני זוהי קרקע בור עזובה ומופקרת שלא נמצאת בשימושי של אדם כלשהו או של קבוצה כלשהי. על קרקע כזאת להימצא במרחק מסויים מיישוב כלשהו כדי להחשב ככזו. המאמר בא לדון בסוגיית התאמתו של המונח "קרקע מוואת" למהותה של החברה הבדוית בתקופה שבה נחקק וכן במונחים "ישוב" ו"מרחק" המוזכרים בחוק קרקע המוואת.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 14-51 |
Number of pages | 38 |
Journal | קרקע |
Volume | 63 |
State | Published - Aug 2007 |
Keywords
- חוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969
- בדואים בישראל -- קרקעות
- בדואים בישראל -- נגב
- בעלות על קרקעות
- דיני מקרקעין
- Real property
- Land tenure
- Bedouins -- Israel -- Negev
- Bedouins -- Land tenure -- Israel
- Real property -- Israel
- אזור באר-שבע
- Beersheba Region (Israel)