בחירת האדם ורצון החיות בפילוסופיה היהודית בסוף ימי הביניים

מחקרים רבים עוסקים בבחירת האדם ובנושאים הקשורים לה בהגות היהודית בימי הביניים (ידיעת ה', האסטרולוגיה והיחס בינה ובין הבחירה, הנבואה וכו'). רובם מתמקדים בכמה שאלות, שהעיקריות שבהן הן היחס בין בחירת האדם לידיעת ה' ובינה למערכות דטרמיניסטיות שונות (דטרמיניזם אסטרלי או סיבתי). המאמר בוחן את בעיית בחירת האדם מזווית אחרת, שלמיטב ידיעתו של המחבר לא נחקרה מחקר יסודי עד כה: השוואה בין הבחירה האנושית ובין רצון החיות. לדעתו של המחבר, שאלה זו חשובה כיוון שהיא צוהר לאחת הבעיות הבולטות בבחירת האדם: כיצד האדם מעבד את הנתונים שהוא קולט מן החוץ ומחליט כיצד לפעול אל מול מצב חיצוני נתון? השאלות העיקריות שמנחות את המחקר הן: 1) האם יש לחיות בחירה ממשית (במילים אחרות: רצון חופשי) – או שמא ידיעה מוחלטת של חוקי העולם מחד גיסא ושל המצב הנתון מאידך גיסא מאפשרת לנבא מראש מה יעשה הכלב העייף והרעב? שאלה זו חשובה גם מפני שבכל אדם יש חלק חייתי (הנפש החיה); 2) אם אין לחיות בחירה ממשית, האם יש בכלל בחירה כזאת הקשורה לשכל, ואם כן, מה היחס בין הפן השכלי (והבחירי) שבאדם ובין הפן הדטרמיניסטי (והחייתי) שבו? המאמר דן בדעותיהם של שלושה הוגים שלדעת מחבר המאמר מייצגים היטב את מגוון הדעות בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים. בסיכום נראה בקצרה שלעמדותיהם בנושא זה נודעת השפעה רבה על עמדותיהם בנושאים אחרים הקשורים לבחירת האדם.