בין אחת לשתיים: דיון בפתרון "המדינה האחת" מול רעיון הקונפדרציה לישראל/פלסטין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

תמליל ההרצאה שנישאה בכנס "מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן - חלומות באספמיה או מציאות מתהווה?" אוניברסיטת תל אביב, 17.5.2011. ההרצאה מבקשת לפתוח 'מרחב שלישי' בדיון המקוטב בין פתרונות המציעים "מדינה אחת או שתיים". היא מציעה מתווה קונפדרטיבי כמסלול עדיף לקידום פיוס ושלום ישראלי־פלסטיני בין הירדן לים. ההרצאה מתחילה בניתוח המצב הגיאוגרפי־פוליטי, ובביקורת על פתרון שתי המדינות במסלולו הנוכחי המהווה מסך עשן מתמשך להעמקת הכיבוש והקולוניאליזם היהודי בשטחים. מצב זה מעמיק וממסד תהליך של 'אפרטהייד זוחל' ופגיעה מתמשכת בזכויות אישיות וקיבוציות. לאחר מכן מתמקדת ההרצאה בביקורת פתרון המדינה האחת, תוך פירוט מגוון בעיות פוליטיות, מערכתיות ומוסריות. הדיון מתרכז באיום שמתווה זה מציב על קיומה של מדינת ישראל, ובחוסר ההלימה שלו עם מרכיבים בסיסיים של המשפט הבינלאומי, ההופכים אותו ל־'א־פוליטי'. לכן מתווה זה אינו יכול לגייס אוכלוסיות והנהגות לפעולה משנת־מציאות, במיוחד בקרב היהודים הישראלים. בחלקה השלישית מפתחת ההרצאה בקצרה את מתווה הקונפדרציה, המחזיר לחיים את החלטה 181 עליה הסכימו בעבר נציגי שתי התנועות הלאומיות. המתווה מבוסס על שתי ישויות ריבוניות, על בסיס גבולות 1967 אשר יקדמו את ההגדרה העצמית של שני הלאומים, יחד עם זכויות מיעוט מלאות בשני צידי הגבול, מזעור עקירת יישובים (כולל המתנחלים), וכינון מחוז בירה אוטונומי משותף בירושלים. הקונפדרציה מסתמכת על שילוב כלכלי וחופש תנועה 'במרחב השקל'. בו בזמן, שתי הישויות מאצילות לגוף הקונפדרטיבי המשותף סמכויות ניהול בתחומים מסוימים, כגון כלכלה, הגירה וסביבה. מאפיינים מבניים אלה יאפשרו לשתי התנועות הלאומיות המסוכסכות ליצור תשתית מוסדית וגיאוגרפית, שתאפשר בנסיבות הפוליטיות והגיאוגרפיות המורכבות, לעבור ממצב של סכסוך לאומי וקולוניאלי, למתווה של פיוס ופיתוח בין הירדן לים. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)155-178
Number of pages24
Journalהמרחב הציבורי
Volume6
StatePublished - Jul 2012

Cite this