בין 'בעלי האנושיות' ל'בעלי הלאומיות': גלגולי מחקר הנאורות היהודית במדינת ישראל

לתפיסת הנאורות, מבין שלל התפיסות האידיאולוגיות שרווחו בעולמה של אירופה בעת החדשה, נודעה השפעה מכרעת על העולם היהודי. המהלך הגדול שהחלו בו מנדלסון ותלמידיו-חבריו בשלהי המאה השמונה-עשרה הפך ברבות השנים לנחלתו של הציבור היהודי כולו, וכבר בראשית המאה העשרים אימצו מרבית יהודי העולם את ערכיה הבסיסיים של תפיסת עולם זו ועיצבו את אורחות חייהם על פיה. מניתוח תולדות מחקר הנאורות היהודית בכלל ובמדינת ישראל בפרט, מצטיירת תמונה שונה לחלוטין. מספר המחקרים שפורסמו בנושא במהלך המאה העשרים כולה דל ביותר. מתוך חמש מאות שישים ותשעה מאמרים שפורסמו בארבעים הגליונות הראשונים של כתב העת 'ציון' רק שישה עשר מאמרים עסקו בהיבטים כלשהם של תופעת הנאורות היהודית. גם בשלושים השנים שלאחר מכן לא ניכר שינוי שחל ממש במגמה זו. בהנחה שהנתונים הללו אינם מקריים, מתבקשת המסקנה שהמחקר ההיסטורי ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים של טרום מדינה, כמו גם במדינת ישראל, לא גילה עניין של ממש באחד הזרמים הרעיוניים-חברתיים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה. מחבר המאמר טוען שאת ההסבר לתופעה הזו אין לתלות באי זמינותם של תקציבי מחקר או בהיעדר תיעוד היסטורי רלוונטי. כדי לאתר את מקור התופעה יש לשוב ולהתבונן בשורשיה הרעיוניים של תפיסת הנאורות, ובעיקר באופן שבו התייחסו הוגיה למערכת הזיקות הראויה והרצויה שבין הפרט לבין סביבתו.