Abstract
המאמר מתמקד ביחסם של מנהיגים חברתיים דתיים לחריגים באשכנז של ימי הביניים. לא אחת אפשר לראות הלכי רוח "עממיים" בקרב בני הקהילות שגרמו לסימונו של החריג, לתיוגו, ולעתים אף להדרתו. הלכי רוח אלו, מהם שנבעו מחרדה ומרתיעה מן החריג וממראהו, כמו במקרה לעיל, מהם שנבעו מן המציאות התרבותית החברתית הסובבת. לא אחת נמצאו מנהיגים יהודים בעמדה מנוגדת להלכי הרוח הרווחים בקהליהם. החמלה, הסימפטיה הטבעית ונטיית הלב היו הבסיס לגישתם האנושית של מהר"ם ושל מנהיגים יהודים אחרים לחריג, אבל האנושיות היתה רק שיקול אחד ממכלול מורכב יותר שהנחה מנהיגים יהודים בשאלת היחס אל החריג . המחבר טוען כי סוגיה זו טמנה בחובה יותר מאשר סימפטיה וניסיון להטיף מוסר ולתקן דרך. לעיתים הייתה תגובתם תגובה פולמוסית כלפי נורמות שרווחו בחברה הסובבת, לעתים היא נועדה להדק את הזהות הקיבוצית של יהודים כקבוצת מיעוט בתוככי חברת רוב נוצרית באירופה של ימי הביניים כשברקע נשמעים הדיו של הפולמוס היהודי הנוצרי, ולעתים היא היתה ביטוי לתפיסת העולם הדתית הייחודית של הכותב. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מחקרים בתולדות יהודי אשכנז |
| Editors | גרשון בקון, דניאל שפרבר, אהרן גימאני |
| Place of Publication | רמת גן |
| Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
| Pages | 235-251 |
| Number of pages | 17 |
| ISBN (Print) | 9789652263070 |
| State | Published - 2008 |
