Abstract
המאמר בוחן לעומק את שאלת זהותם הילידית של הערבים הבדווים בנגב, ואת הוויכוח המדעי שהתעורר בשנים האחרונות בשאלה זו. בחלקו התיאורטי וההשוואתי סוקר המאמר את עליית מושג הילידיות כחלק מהגלובליזציה והפוליטיקה של מאבקי זכויות אדם, ואת הזכויות והכוח שמקנה מאבק זה לקבוצות אשר במשך תקופות ארוכות נושלו ונוצלו בידי המדינות שהשתלטו על שטחיהן וכנסיהן. המאמר משתמש בידע התיאורטי, הגאוגרפי, ההיסטורי והמשפטי הרחב שהצטבר בספרות, כדי לבחון את טענתם של הבדווים למעמד ילידי אל מול שלילת מעמד זה על ידי המדינה. במוקד המאמר עומדת בחינת טיעוניהם של כמה חוקרים, המכונים "השוללים", הפועלים להכחיש את מעמד הילידיות של הבדווים. בחינת החומר מדגימה שטיעוני החוקרים השוללים אמנם מעלים כמה שאלות חדשות ורלבנטיות, אך כאלה שאינן מערערות את מאפייני הקבוצה הבדווים המשייכים אותה בצורה מובהקת לקבוצת החברות הילידיות לפי ההגדרות והנורמות הבינלאומיות, שנוצרו כחלק ממאבקן של קבוצות שנושלו במשך דורות על ידי אימפריות ומדינות לאום מודרניות. הנורמות הבינלאומיות המתהוות בנוגע לקבוצות אלה, ובראשון הצהרת האו"ם בעניין זכויות העמים והילידים, מטילות על המדינה אחריות להגן על הערבים הבדווים מפגיעות נוספות בזכויותיהם, ולתקן את הנזק שנגרם לזהותם, נכסיהם ולזכויותיהם התרבותיות, החומריות והפוליטיות. אם כך, המאמר מסיק שבמקרה של הנגב, זכויות הבדווים כחברים בקבוצה ילידית גוברות על הכחשות מעמדם בתור כאלה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 31-67 |
Number of pages | 37 |
Journal | המרחב הציבורי |
Volume | 9 |
State | Published - Sep 2014 |
Keywords
- Bedouins -- Israel -- Negev -- Ethnic identity ; Bedouins -- Legal status, laws, etc. -- Israel -- Negev ; Human rights -- Israel