Abstract
במאמר זה אני מבקש להבחין בין נישול לדחיקה בתור שתי פרקטיקות שונות להשתלטות על קרקע במדינות מתיישבים, וכך להסביר את הפעלת הסיירת הירוקה ואת יחסיה המתוחים עם החוק והמשפט. הסיירת הירוקה פועלת זה עשרות שנים להריסת כפרים בדואיים ולפינוי תושביהם. אף על פי כן, הספרות על מאבק הקרקעות בנגב עוסקת בגאוגרפיה המשפטית של הנישול יותר מאשר בפעולות השיטור הפיזיות הננקטות כחלק מהמאבק. לעומת זאת, במאמר הנוכחי אני רואה בשיטור הפיזי מקור מובחן של עומצה חברתית ומפנה את צומת הלב לעבר תפקידם המרכזי של גופי שיטור בחיקת אוכלוסיות ילידיות מהקרקע. באמצעות ניתוח היסטורי של הקמת הסיירת הירוקה והפעלתה בשנים 1980-1976 אני מראה כי פעולות פיזיות של דחיקה שונות מפעולות תחיקתיות ומשפטיות של נישול, ולפיכך עשויות להימצא בתחום האפור של החוק, אף כאשר הן משמשות לאכפיתו. כך אני מבקש לתרום לא רק להבנת המקרה המסוים של הסיירת הירוקה אלא גם, כללית יותר, לחקר היחסים בין חוק לשיטור במדינות מתיישבים. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Between dispossession and displacement: the operation of the green patrol and its tense relations with the law and the judiciary, 1976-1989 |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 107-131 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | משפט חברה ותרבות |
| Volume | ד |
| State | Published - 2021 |