בין פוליטיקה לתרפיה, בין ביקורת לחמלה: סיג ושיח של אנשי בריאות הנפש על ההתנתקות מעזה ומצפון השומרון

מאמר זה דן בזיקה בין ידע מקצועי ובין פוליטיקה ומוסר. הוא מנתח את אופני הייצוג והתיווך של חוויית ההתנתקות בפרשנויות של אנשי בריאות הנפש ומבקש לאתר ביטויים לעמדותיהם הפוליטיות בנרטיבים טיפוליים הכפופים לעקרונות השיח המקצועי. במאמר נידונים שני ביטויים לנוכחותו של הממד הפוליטי בפרשנות הטיפולית: 1) הבניית ההסברים הסיבתיים למצבם הנפשי של המפונים; 2) ייצוג חווייתם בצורה המכוּונת לעורר אמפתיה טיפולית. נמצא מחד גיסא, שהביקורת על הפרויקט האידיאולוגי של "גאולת הארץ" מתבטאת בהבניית הסיבתיות של חוויית הסבל באופן שמאתגר את הטוהר המוסרי והפסיכולוגי של המפונים; מאידך גיסא אפשר להצביע על מהלכים והתניות של תיווך "טראומת ההתנתקות", שהביאו להכרה בסבל כמעורר הזדהות ואמפתיה טיפולית. אפשר אפוא לראות את חוויית ההתנתקות כמקרה בוחן המעלה את הצורך בהרחבת התיאורטיזציה של אופני השילוב בין פוליטיקה לתרפיה, ובין הפעלת ביקורת מוסרית של המומחה הטיפולי ובין מחויבותו לאמפתיה ולהכרה בסבל באשר הוא. (מתוך המאמר)