Abstract
במוקד המאמר עומדת היצירה של האמנית הבריטית האורתודוקסית ג'קלין ניקולס, 'אוסף גילדת הנשים', שנוצרה בשנים 2013-2009, ובה משובצים טקסטים מיזוגניים מספרות הקודש היהודית כשסביבם דמויות נשיות חושפניות. באוסף מותחת ניקולס ביקורת נוקבת על הקהילה הדתית, על מידור נשים בתרבות ובפוליטיקה העכשווית, ומתייחסת למאבקים פמיניסטיים שנערכים בתגובה. בפרט היא מייחדת מקום חשוב ומרכזי למאבקן של 'נשות הכותל', שפועלות למען שוויון מגדרי ברחבת הכותל המערבי. במאמר אמתח ביקורת על הקשר שניקולס עורכת בין המקרה הקהילתי של אי־השוויון המגדרי בבתי כנסת ובין המקרה הפוליטי של אי־השוויון ברחבת הכותל, שהוא מאפיין רווח בשיח הפמיניסטי הדתי. אעקוב אחר השינוי במעמדה של הרחבה מאתר קדוש לבית כנסת, שהושג לאחר כיבוש שכונת המוגרבים ששכנה לצידו והריסתה ושיצר איום מתמשך על מקומות הקדושים לאסלאם. אדגים כיצד החתירה הפמיניסטית-דתית להנהיג באתר סדר מערבי-ליברלי מחזקת את הבעלות הציונית על המקום ונעשית תוך כדי הצטרפות למערכת יחסי כוח אתניים, לאומיים ומעמדיים. אטען כי התרת הקשר בין הפמיניזם הדתי לפרויקט הלאמת הרחבה מאפשרת לשרטט אופק פוליטי אחר למאבק הפמיניסטי הדתי, כזה שמתנגד לדפוסי הדיכוי הישראליים ומייצר סולידריות ושותפות פוליטית בין נשים מקבוצות שונות. במאמר אבקש להרחיב את המחקר העוסק בסוגיות דתיות מגדריות באמנות החזותית אל תחום הלאומיות וביקורת הלאומיות. בהתאם, אבקש להאיר היבטים מגדריים וחזותיים בדיון על יחסי דת ומדינה בישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 36-69 |
| Number of pages | 34 |
| Journal | ישראלים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2021 |