במבחן הדמוקרטיה: תרומתן של התאגדויות אזרחים בישראל לעיצוב גבולות הדמוקרטיה בשנות בינוי האומה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המחקר סוקר את תהליך רישומן של אגודות אזרחים במהלך העשור הראשון למדינה. תהליך הרישום והאישור שבו נטלו חלק לפחות שלוש רשויות ממלכתיות — משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד המשטרה — חושף את הדילמות שפקידי ממשל ניצבו בפניהן אל מול העיקרון הדמוקרטי של זכות ההתאגדות. בכמה מקרי חקר נחשפת מערכת היחסים בין הרשויות השונות אשר ביקשו — כל אחת בדרכה — להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית, לגונן עליה או לעצבה. המחקר מדגים את התרומות האפשריות של אגודות אזרחים לעיצוב דמוקרטיה צעירה; וכמו כן, את האתגר שהדמוקרטיה הישראלית התמודדה עמו בימיה הראשונים: סימון גבולות ההתערבות של הממסד בחיי הפרט ובחופש הביטוי וההתאגדות, במציאות של דמוקרטיה מתגוננת: כלפי חוץ — אל מול מציאות ביטחונית עוינת, וכלפי פנים — אל מול ההכרח ליצור לגיטימציה לרשויות השלטוניות הצעירות. The research reviews the formal registration process of citizen associations throughout the 1950s, the first decade of Israeli independence. Three government agencies were involved in the process of registration and authorization of new associations — the Ministry on Interior Affairs, the Ministry of Justice and the Police Headquarters. An analysis of their actions in this field reveals the dilemmas faced by state officials in view of the democratic principle of free association. A sample of case studies reveals the attempts of the government to effect, protect and shape Israeli democracy. The article demonstrates the possible input of associations of citizens on the shaping of a young democracy on the one hand; as well as the challenge faced by the Government of Israel after independence: to define the limits of state intervention in private affairs and freedom of speech and action.
Original languageHebrew
Pages (from-to)99-122
Number of pages24
Journalמדינה וחברה
Volume6
Issue number1
StatePublished - 2007

Cite this