"ברגע זה נתגלתה לו ובאה לו": אלוהות ולאומיות ב"גילוי אליהו" לס' יזהר

יעל דקל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

"גילוי אליהו" מסמן צומת חשוב בחייו של מחברו. זהו הרומן האחרון של יזהר, שבשנת 1992 חזר לכתוב פרוזה לאחר כשלושים שנות שתיקה בתחום הספרות. במעין סגירת מעגל, יזהר חוזר ברומן האחרון שלו לעסוק בסוגת סיפורי המלחמה, שאיפייה את החלק המרכזי של תקופת הכתיבה הראשונה, ושעמה הוא מזוהה יותר מכל. בשונה מסיפוריו על מלחמת 1948, שאחדים מהם פורסמו במהלכה או זמן קצר לאחר שנסתיימה, ב"גילוי אליהו" יזהר חוזר למלחמת יום הכיפורים שנים רבות אחריה. הרומן מתאפיין במספר שיבות: עצם שיבתו של יזהר לכתיבת פרוזה, שיבתו לכתוב ספרות מלחמה והשיבה למלחמת יום כיפורים בחלוף שנות דור. אליהן מצטרפת גם שיבה נרטיבית: לסיני ולמיתוס המכונן שהתרחש בהר סיני. כפי שיודגם במאמר זה, השיבה אל הנרטיב המכונן במדבר סיני איננה מנותקת, ואף קשורה בקשרים אמיצים אל השיבות המטא-ספרותיות שהוזכרו.
Original languageHebrew
Pages (from-to)5-23
Number of pages19
Journalמכאן
Volumeי"ז
StatePublished - 2017

Cite this