TY - JOUR
T1 - גורמי ניהול מול גורמי מקום בפיתוח תיירות עירונית
AU - שמא, משה
AU - קרקובר, שאול
AU - אוריאלי, נתן
N1 - סדרה לזכר ראובן חייקין ז"ל.
PY - 2022/8/17
Y1 - 2022/8/17
N2 - מחקר זה עוסק בזיהוי, מדידה וניתוח של המשתנים המשפיעים על פיתוח המצאי של האטרקציות התיירותיות בערים. תחום המחקר ובחירת המשתנים הכלולים בו מעוגנים בשתי מסגרות תאורטיות: הגישה המערכתית והניהול האסטרטגי. מטרת המחקר היא לבחון אלו גורמים משפיעים על האטרקטיביות העירונית לתיירות. ההשערה המרכזית היא שמספר האטרקציות התיירותיות ביעד ומידת חשיבותן קשורים הן לפעולות הניהול של הרשות המקומית והן לנתוני המקום הגולמיים של העיר. לבדיקת ההשערה זוהו גורמי ניהול וגורמי מקום שיש בהם כדי להשפיע על האטרקטיביות העירונית ונבנה מסד נתונים בר־כימות לניתוח גורמים אלו. לצורך המחקר הוגדרו ומופו, לראשונה, כל האטרקציות התיירותיות בכל אחת מ־76 הערים בישראל (משתנה תלוי ראשון). בסה"כ נמנו 097,1 אטרקציות עירוניות, אלא שהאטרקטיביות העירונית נקבעה לא רק לפי מספר האטרקציות אלא גם, ואולי בעיקר, על פי חשיבותן. הליך המדידה של חשיבות האטרקציות (משתנה תלוי שני), דהיינו מידת הערך הנתפס שלהן, נעשה באמצעות העברת שאלון פרטני עבור כל עיר למומחים בתחום. לכל הערים יחד נצברו 781 חוות דעת מקצועיות. לחקר המשתנים ולתיקוף הממצאים נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות אחדות ובבסיסן רגרסיה מרובה שמסתמכת גם על ניתוח גורמים. תוצאות המחקר מלמדות שהן למשתני הניהול והן למשתני המקום יש השפעה ניכרת על פיתוח האטרקציות התיירותיות, אך השפעתם שלמשתני הניהול רבה יותר, בעיקר בכל הקשור למידת החשיבות של האטרקציות. נראה כי הקמת מערך ניהולי המסתמך על ייזום, תכנון וארגון בהתאם למשתנים שנבחנו במחקר יכול לסייע לערים רבות להקמת מצאי תיירותי אטרקטיבי. (מתוך המאמר)
AB - מחקר זה עוסק בזיהוי, מדידה וניתוח של המשתנים המשפיעים על פיתוח המצאי של האטרקציות התיירותיות בערים. תחום המחקר ובחירת המשתנים הכלולים בו מעוגנים בשתי מסגרות תאורטיות: הגישה המערכתית והניהול האסטרטגי. מטרת המחקר היא לבחון אלו גורמים משפיעים על האטרקטיביות העירונית לתיירות. ההשערה המרכזית היא שמספר האטרקציות התיירותיות ביעד ומידת חשיבותן קשורים הן לפעולות הניהול של הרשות המקומית והן לנתוני המקום הגולמיים של העיר. לבדיקת ההשערה זוהו גורמי ניהול וגורמי מקום שיש בהם כדי להשפיע על האטרקטיביות העירונית ונבנה מסד נתונים בר־כימות לניתוח גורמים אלו. לצורך המחקר הוגדרו ומופו, לראשונה, כל האטרקציות התיירותיות בכל אחת מ־76 הערים בישראל (משתנה תלוי ראשון). בסה"כ נמנו 097,1 אטרקציות עירוניות, אלא שהאטרקטיביות העירונית נקבעה לא רק לפי מספר האטרקציות אלא גם, ואולי בעיקר, על פי חשיבותן. הליך המדידה של חשיבות האטרקציות (משתנה תלוי שני), דהיינו מידת הערך הנתפס שלהן, נעשה באמצעות העברת שאלון פרטני עבור כל עיר למומחים בתחום. לכל הערים יחד נצברו 781 חוות דעת מקצועיות. לחקר המשתנים ולתיקוף הממצאים נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות אחדות ובבסיסן רגרסיה מרובה שמסתמכת גם על ניתוח גורמים. תוצאות המחקר מלמדות שהן למשתני הניהול והן למשתני המקום יש השפעה ניכרת על פיתוח האטרקציות התיירותיות, אך השפעתם שלמשתני הניהול רבה יותר, בעיקר בכל הקשור למידת החשיבות של האטרקציות. נראה כי הקמת מערך ניהולי המסתמך על ייזום, תכנון וארגון בהתאם למשתנים שנבחנו במחקר יכול לסייע לערים רבות להקמת מצאי תיירותי אטרקטיבי. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000808657
M3 - מאמר
SN - 0334-3774
VL - 101-102
SP - 161
EP - 184
JO - אופקים בגאוגרפיה
JF - אופקים בגאוגרפיה
ER -