TY - JOUR
T1 - גילוי וכיסוי ב"חמתו של תמוז" מאת אילנה ברנשטיין
T2 - [מאמר ביקורת]
AU - בן-נפתלי, מיכל
PY - 2022/6
Y1 - 2022/6
N2 - "היא דמיינה שבחדרי מחשבתה ולבה של אותה אשה שנגעה בה בגופה מוצבים, כאוצרות בקברי מלכים, לוחות ועליהם כתובות מקודשות שאילו ידעתֽ לפענח אותן היו מלמדות אותך הכול, אך הן לעולם לא תוצגנה בגלוי, לעולם לא תהפוכנה לנחלת הכלל." המְדמיינת בקטע הזה מתוך הרומן של וירג'יניה וולף "אל המגדלור" היא הציירת לילי בריסקו; האישה הנוגעת בה בגופה וברוחה היא מרת רמסיי; הלוחות החקוקים בִּכְתובות מקודשות מורים על עבר נשי קונקרטי ומדומיין, על התנסות היסטורית ופנטזמטית שהיא, בגלוי ובמוצנע, מנת חלקן של כולנו; על נוף דחוס ועודף של ממשות נשית קדומה, מוכרת כל כך וזרה כל כך, שספרה של אילנה ברנשטיין "חמתו של תמוז" מנסה לפלס דרך אליה ובתוכה. הממשות הזאת אינה ניתנת להעמדה על מעשה מסוים, גם לא על אירוע אחד ויחיד של אונס פשוטו כמשמעו. ובעצם, ב"חמתו של תמוז", האונס קרה עוד בטרם קרה, קרה מאז ומעולם. במפה הגיאוגרפית־היסטורית־פוליטית ונפשית שברנשטיין משרטטת, לאלימות יש משקל פיזי ומטאפיזי. היא נכנסת מתחת לעורן של הדמויות. אף אחת אינה חפה ממנה, אף אחת אינה יכולה לנוס מפניה. האלימות תמיד כבר מתפרצת והולכת, שרירותית, צפויה ובלתי צפויה, פושָה בכול, בנוף הפיזי והאנושי, במזג האוויר, במרחבי הארץ, העיר והכפר המְחשבים לבעור, בציבור וביחידים, בשמות הפרטיים הטעונים, בשפת הקלישאות הנוהגת. (מתוך הביקורת)
AB - "היא דמיינה שבחדרי מחשבתה ולבה של אותה אשה שנגעה בה בגופה מוצבים, כאוצרות בקברי מלכים, לוחות ועליהם כתובות מקודשות שאילו ידעתֽ לפענח אותן היו מלמדות אותך הכול, אך הן לעולם לא תוצגנה בגלוי, לעולם לא תהפוכנה לנחלת הכלל." המְדמיינת בקטע הזה מתוך הרומן של וירג'יניה וולף "אל המגדלור" היא הציירת לילי בריסקו; האישה הנוגעת בה בגופה וברוחה היא מרת רמסיי; הלוחות החקוקים בִּכְתובות מקודשות מורים על עבר נשי קונקרטי ומדומיין, על התנסות היסטורית ופנטזמטית שהיא, בגלוי ובמוצנע, מנת חלקן של כולנו; על נוף דחוס ועודף של ממשות נשית קדומה, מוכרת כל כך וזרה כל כך, שספרה של אילנה ברנשטיין "חמתו של תמוז" מנסה לפלס דרך אליה ובתוכה. הממשות הזאת אינה ניתנת להעמדה על מעשה מסוים, גם לא על אירוע אחד ויחיד של אונס פשוטו כמשמעו. ובעצם, ב"חמתו של תמוז", האונס קרה עוד בטרם קרה, קרה מאז ומעולם. במפה הגיאוגרפית־היסטורית־פוליטית ונפשית שברנשטיין משרטטת, לאלימות יש משקל פיזי ומטאפיזי. היא נכנסת מתחת לעורן של הדמויות. אף אחת אינה חפה ממנה, אף אחת אינה יכולה לנוס מפניה. האלימות תמיד כבר מתפרצת והולכת, שרירותית, צפויה ובלתי צפויה, פושָה בכול, בנוף הפיזי והאנושי, במזג האוויר, במרחבי הארץ, העיר והכפר המְחשבים לבעור, בציבור וביחידים, בשמות הפרטיים הטעונים, בשפת הקלישאות הנוהגת. (מתוך הביקורת)
KW - ברנשטין
KW - אילנה. חמתו של תמוז
M3 - ביקורת על ספר / על יצירת אמנות / על מאמר
SN - 0027-2892
VL - צ"ו
SP - 52
EP - 57
JO - מאזנים
JF - מאזנים
IS - 3
ER -