דירה להסדיר: היסטוריוגרפיה מוסדית של בתי הדין לשכר דירה, 1910 – 1954

Translated title of the contribution: Institutional historiography of rent tribunals, 1910-1954

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר מבקש להפנות זרקור אל פרק חשוב ומרתק הנוגע הן להיסטוריוגרפיה של מערכת המשפט הישראלית, הן להיסטוריה הרגולטורית של ישראל והן להתפתחות שוק הדיור: סיפור עיצובם, צמיחתם והתפתחותם של בתי הדין לשכר דירה משלהי השלטון העות'מאני ועד לעיצובו של הסדר חקיקתי ישראלי מקורי בתחום. סיפור זה נפרש על פני קרוב ליובל שנים שבמהלכן התפתח טריבונל שיפוט פנים־קהילתי למערכת מסועפת של עשרות בתי דין הפרוסים בכל רחבי הארץ. אלא שעל אף שינויי העיתים, הנסיבות, השלטון והחקיקה, מאפייניו הבסיסיים והייחודיים של השיפוט בתחום השתמרו: שיפוט על ידי נציגי ציבור; מערכת שיפוט מנהלית המכריעה בסכסוכים אזרחיים; מוסד בעל זיקה מקומית חזקה הנטוע בתחומו ובהווייתו של יישוב מסוים ועוד. מודל שיפוט ייחודי זה עוצב בהתאם לתנאים ולצרכים החברתיים, הכלכליים,הפוליטיים והדמוגרפיים ששררו בארץ ישראל בעשור השני של המאה העשרים, אולם מודל בסיסי זה נותר על כנו גם כשהנסיבות והתנאים השתנו לבלי הכר. המאמר יראה כי הניסיון להמשיך ולעשות שימוש במערכת בתי הדין לשכר דירה באותה מתכונת הוביל לתוצאות בלתי רצויות ולקשיים מערכתיים משמעותיים. עוד אראה כיצד בחירתו של המחוקק הישראלי להותיר את בתי הדין על כנם במסגרת הרפורמה הרגולטורית שהתרחש הנבעה משיקולים שהיו פוליטיים בעיקרם, וגברו בשוק השכירות בשנת 1954 במבחן המעשה על השיקולים המערכתיים והאתגרים המוסדיים. (מתוך המאמר)
Translated title of the contributionInstitutional historiography of rent tribunals, 1910-1954
Original languageHebrew
Pages (from-to)47-84
Number of pages38
Journalמשפט חברה ותרבות
Volumeה
StatePublished - 2022

Cite this