דמוקרטיה כובשת: התפקיד הפוליטי של הצבא במשטר הדואלי של ישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר דן בנסיבות בהן כונן משטר השליטה הייחודי של ישראל מאז 1967. הטענה היא כי המבנה של המשטר הדואלי, הצבאי-דמוקרטי, הפך את הצבא לשחקן פוליטי מרכזי בעיצוב מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים. משטר זה שונה באופן מהותי מן המדינה "היהודית והדמוקרטית" שהוקמה בשנת 1948, ואשר התאפיינה בהענקת זכויות אזרח לפלסטינים, למרות הכפפתם למשטר צבאי. הדמוקרטיה מוגדרת כאן כמיסוד הדינמיקה של פתיחת מרחבים פוליטיים לייצוב ותיווך קונפליקטים חברתיים, המוכלים על ידי גבולות מוכרים. המאמר מנתח את משבר הלגיטימציה של המשטר הדואלי לאחר עליית "הליכוד" לשלטון, אשר החלישה תחילה את הלגיטימיות של הפעלת כוח צבאי, ולאחר האינתיפאדה הראשונה הובילה לחיפוש "פרטנר" פלסטיני איתו ניתן לנהל את השטחים במשותף. המאמר מסתיים בניתוח הנסיבות של כישלון שיתוף הפעולה והסלמת המצב לאלימות בלתי מרוסנת (מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)297-323
Number of pages27
Journalסוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
Volume9
Issue number2
StatePublished - 2008

IHP Publication

  • ihp
  • Al-Aqsa Intifada, 2000-
  • Arab-Israeli conflict
  • Civil-military relations
  • Democracy
  • Intifada, 1987-1993
  • West Bank and Gaza Strip
  • אינתיפדה, 1987
  • אינתיפדה, 2000
  • דמוקרטיה
  • יחסי ישראל-ערב
  • צבא ומדינה
  • צה"ל והחברה הישראלית
  • שטחים מוחזקים (1995-1967)

Cite this