דפוסי מימון ממשלתי והיקפו כמשקפי מדיניות כלפי המגזר השלישי בישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

התייחסות הממשלה בישראל לארגוני המגזר השלישי מאופיינת בהיעדר מדיניות מוצהרת ומתוכננת המבוססת על מידע. עסקאות פוליטיות, קשרים אישיים ופתרונות מזדמנים למשברים מניעים את המדיניות הקיימת. באורח פרדוקסלי, חוסר התכנון והתיאום בקביעת מדיניות בנושאים של המגזר השלישי מלווה במערכת מסועפת של מימון ציבורי לארגוני מגזר שלישי, שהתפתחה וגדלה במשך השנים. דפוסי המימון הציבורי לארגוני מגזר שלישי נחשפים בשני מחקרים גדולים: המחקר ההשוואתי הבין-לאומי על ארגוני מגזר שלישי שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ומאגר הנתונים של המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון. בעזרתם ניתחנו את המדיניות דה-פקטו כלפי המגזר השלישי. המימון רחב ההיקף של ארגוני מגזר שלישי, ובפרט של אלה המספקים שירותים בתחומי החינוך והבריאות, והתמיכה המועטה בסוגים אחרים של ארגונים, מצביעים על תפיסה של המגזר השלישי כשליח של הממשלה. דפוס מימון זה חושף אידיאולוגיה לאומית שאינה מתוכננת, אך גם אין לטעות בה. היא מכוונת את המגזר השלישי להחליף ולהשלים את המגזר הציבורי בהספקת שירותים נחוצים שונים, ובה בעת מתעלמת לחלוטין מתפקידים אחרים של המגזר או אף מנסה לצמצמם. למדיניות זו תוצאות בולטות מכיוון שהממשלה היא מקור המימון.
Original languageHebrew
Pages (from-to)43-66
Number of pages24
Journalמדינה וחברה
Volume2
Issue number1
StatePublished - 2002

IHP Publication

  • ihp
  • Associations, institutions, etc
  • Economic policy
  • Economics -- Political aspects
  • Finance, Public
  • Non-governmental organizations
  • ארגונים וולונטריים
  • המגזר השלישי
  • מדיניות כלכלית
  • מימון ציבורי
  • פוליטיקה וכלכלה
  • תמיכות במוסדות ציבור

Cite this