האור הצהוב: בעקבות 'מחשבות מיותרות' של חנה סוקר-שווגר: [מאמר ביקורת]

Research output: Contribution to journalBook/Arts/Article review

Abstract

חיֵה זמן-מה בספרים האלה, לֽמד מהם את מה שנראה בעיניך ראוי שיילמד, אבל לפני הכל אהוב אותם. אין גבול לשכר שאתה עתיד להפיק מאהבה זו. רילקה, מכתבים אל משורר צעיר


מחשבות מיותרות של גברת, הטקסט המסאי הנדיר לזמנו של נורית זרחי, שראה אור ב-1982, העניק השראה ישירה או ספק-ישירה לשני ספרי מחשבה של נשים על ספרות, המופיעים במרחק של כעשרים שנה זה מזה: אשה קוראת אשה של אורלי לובין מ-2003, ומחשבות מיותרות של חנה סוקר-שווגר שזה עתה נולד. כאותה טלית בבית-כנסת הנתונה לשימוש הרבים ללא תביעת בעלות, שסוקר-שווגר מתארת בַּפרק על סָמי בֶּרדוגו, ה'ציטוט ההרסני' מִזרחי בשתי הכותרות האלה אינו מלֻווה באביזרי ציטוט ובסימני קניין גלויים. יתכן שמצד אחד, התשוקה הכפולה של לובין ושל סוקר-שווגר לשַוות אם מדומיינת וּלהתקיים במרחב שושלתי של שייכות – גם כאן אני הולכת בעקבות הערותיה של סוקר-שווגר על חיים באר – ומצד אחר, המטמורפיות של נורית זרחי, הגברת הראשונה של המחשבות המיותרות, עומדות ביסוד הציטוט או האינקורפורציה של זרחי, המבססים בדיעבד את סמכותה האימהית. נורית זרחי כמו אילצה את קוראותיה לחזור שוב ושוב אל הטקסט שלה, לחפש כדרכה אותה אינטימיות עם "אנשים שחיו פעם, המוכרים לי דרך רוחם, אמנים, סופרים, משוררים, ציירים", כך כתבה, ולתרגם את ספרה במובן הבנימיני של המונח, שלפיו טקסט המקור שורד בתרגומיו, מאריך ימים וצומח עמם.
Original languageHebrew
Journalאודות: כתב עת למסות וביקורת ספרות
Volume20
StatePublished - 8 Sep 2022

Cite this