Abstract
נבדלותם של יהודי צנעא מאחיהם תושבי הכפרים והעיירות הייתה כלי מרכזי בעיצוב זהותם. לצד הצבעה על ההבדלים בין אנשי העיר הגדולה לאנשי הכפר, הבדלים שנהגו במקומות שונים בעולם, המחבר מציע במאמר לראות את הנסיבות ההיסטוריות הייחודיות לצנעא בתקופה החדשה כגורמים מרכזיים להתפתחות הצורך בפרקטיקה של נבדלות והתנשאות שבה אחזו בני צנעא. הגאווה וההתנשאות לצד הזלזול בבני קהילות יהודיות אחרות בתימן, העניקו ליהודי צנעא תחושת שייכות ושימשו כדבק מאחד שהפריד ביניהם ובין בני הקהילות האחרות. כך יכלו המהגרים מצנעא שהתיישבו בקרית אלקאבל או במקומות אחרים לשמור על נבדלותם במשך כמאה שנה. העלייה לישראל טשטשה את ההבדלים שבין הקהילות השונות וכיום נתפסים בני תימן כולה כבני קהילה אחת. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | יהדות תימן |
| Subtitle of host publication | זהות ומורשת |
| Editors | וסף יובל טובי , אהרן גימאני |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | יד יצחק בן צבי |
| Pages | 119-141 |
| Number of pages | 23 |
| ISBN (Print) | 9789652352040 |
| State | Published - 2019 |