הביצה שהתחפשה, בפברואר כדאי לקנות פילים דן פגיס, יואל הופמן, מודרניזם ופוסטמודרניזם

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הביצה שהתחפשה הוא אחד מסיפורי הילדים הישראליים המוכרים והאהובים ביותר. היות הספר הזה פופולרי ואהוב כל־כך - בכל פעם שאנו קוראים אותו מתפשט על פנינו חיוך רחב — מסביר אולי את העובדה שלא התפנינו לנסות ולבדוק מה באמת עומד מאחורי הטקסט החביב הזה. בחינה כזו מתבקשת, כמדומה, גם מפני שמדובר ב"מזון רוחני לדורות", וגם משום שהספר נכתב בידי יוצר שההיתממות וההתחפשות הן תחבולות שאהובות עליו ומנגד, התמימות והקונפורמיות אינן תכונותיו המובהקות, וכבר עמדו על כך רבים. קריאה תמימה פחות של הביצה שהתחפשה יכולה למחוק את החיוך מעל פנינו. בקריאה כזאת, שהויה וזהירה, מתגלה סיפור מפחיד, גדוש סבל, שנארז בעטיפה שלווה, מרגיעה, גדושת אופטימיות, אך בה במידה מתעתעת. האופציה הפרשנית הלא־מקובלת הזאת מתבקשת באמצעות שינוי קל בדרך הקריאה. אני מרשה לעצמי להניח שכל קורא, הורים וילדים מגיל שלוש ומעלה, מודעים ליחסי המשל והנמשל בסיפור. ברם, הם נוהגים לממש אותם באורח מקיף, כולל. הם אומרים לעצמם, כמדומה, משהו ברוח הזאת: כמו שהביצה מוצאת, לאחר גלגולים שונים, את ה"אני"/ה"עצמי" שלה, קרי, את "ייעודה בחיים", כך גם הילד/האדם. אני, זאת הפעם, מבקש להתעכב יותר על היחסים בין המשל לנמשל, שאינם פשוטים כלל ועיקר ומעלים תמיהות וקושיות מטרידות. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)33-54
Number of pages22
Journalעיונים בספרות ילדים
Volume26
StatePublished - 2016

IHP Publication

  • ihp
  • Identity (Psychology)
  • Self psychology
  • הופמן, יואל -- בפברואר כדאי לקנות פילים
  • זהות (פסיכולוגיה)
  • פגיס, דן -- הביצה שהתחפשה
  • פסיכולוגיית העצמי

Cite this