Abstract
מאמר זה עוסק בפריון הילודה מנקודת מבטן ופעילותן של נשים מהשוליים האתניים והחברתיים בחברה פטריארכלית במדינת ישראל. על רקע שינויים פוליטיים, טריטוריאליים, כלכליים ודמוגרפיים שעברו החברה הערבית בישראל בכלל והחברה הבדווית בנגב בפרט, המחקר בוחן את הירידה בפריון בשנים האחרונות בצומת שבין מעמד הנשים לשליטה הפוליטית הפטריארכלית והאתנית בחברה. נקודת המוצא היא תיאוריית ההתמקחות עם הפטריארכיה, הגורסת כי נשים נעזרות באסטרטגיות של התמקחות כדי להשיג את המיטב בתחום הביטחון הכלכלי ובשאר תחומי החיים, ובמקרה זה תוך כדי התמודדותן עם אילוצים פטריארכליים. המאמר מציע את רעיון ההתמקחות המרובה וטוען כי הנשים מתמקחות בו-זמנית הן עם הסדר הפטריארכלי הרחב הן עם המשפחות הגרעיניות שלהן עצמן. ממצאי ראיונות עומק עם נשים בדוויות בנגב פורשים מסגרת מושגית לאפיון התמקחותן של נשים בנושא הפריון. המסגרת מבוססת על שלושה מוטיבים מרכזיים השזורים זה בזה: ההתדיינות עם מסורת חברה פטריארכלית, התנגדות למודל סבל האם ושאיפה לחיים איכותיים במובן המודרני. ממצאי המאמר מציגים את הנשים לא כקרבנות חסרות ישע ופסיביות אלא כמתדיינות התדיינות מרובה על הסדר הקיים מול נשאי פטריארכיה שונים, מתנגדות לו או מתפשרות ומשלימות עמו, ובה בעת שואפות לעתיד טוב יותר ברמת הפרקטיקות היומיומיות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 67-91 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 19 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - Nov 2017 |