Abstract
חלק א' של המאמר מציג ניתוח של תהליך קבוצתי פסיכודינמי המתייחס לקבוצת מפגש של סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטה ישראלית. מפגשי הקבוצה התקיימו לאורך שנת לימודים אחת והסתיימו בשנת 1999, כשנה לפני פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה. המאמר עוסק בהתפתחות מנגנוני ההגנה הקבוצתיים ובהערכת המידה בה חלו בחבריה, לאורך מפגשי הקבוצה, תהליכי שינוי הגנתיים. הערכת התהליכים התבצעה באמצעות זיהוי החרדות שעלו בעקבות האיום על תפישת הזהות, ובאיתור המתח שנוצר בין תפישת ה"אני" לתפישת "האחר" על רקע הזהויות הלאומיות השונות. במקביל עוסק המאמר בזיהוי מנגנוני ההגנה שהופעלו נגד אותן החרדות במרחב הגדילה הנפשית שבין העמדה הפרנואידית-סכיזואידית לבין העמדה הדיכאונית. מידת השינויים המבניים ההגנתיים שנצפו, ומידת השימוש שנעשה בהגנות מתקדמות או בשלות יותר, מהווים אינדיקציה לשינויים שחלו במידת ההגנתיות של הקבוצה עד תום המפגשים. שינויים אלו עשויים להעיד גם על התפתחותה של פתיחות גדולה יותר כלפי ה"אחר". חלק ב' של המאמר מתייחס לשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות הקבוצה, שלבים שבהם חלה ירידה בשימוש בהגנות הפיצוליות הארכאיות ובמקביל הופיעה עלייה בשימוש במנגנוני הגנה בשלים יותר, כמו למשל מנגנון ההדחקה התרחשותם של תהליכים הגנתיים אלו במרחב הקבוצתי, ורכישת התובנות ביחס אליהם, תרמו להופעת שינויי זהות מבניים בכל הקשור להבנת ה"אחר" ולהכלתו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 54-75 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | מקבץ |
| Volume | 10 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2005 |