Abstract
במסכת קידושין שבתלמוד הבבלי מופיעה סוגיה ארוכה שעניינה כיבוד אב ואם. סוגיה זו זכתה להתייחסויות רבות. הרלוונטיות של הנושא לחיי היומיום, זיקתו לשאלות של זהות וגבולותיו של הסובייקט ואף יופים של הסיפורים העומדים במרכזה - כל אלו הפכו אותה לאחת מאותן יחידות תלמודיות שנתחבבו על השיח המחקרי המנסה לפענח דרכן את עולמם ההלכתי, התרבותי והתיאולוגי של חכמים. אנו מבקשים לצרף כאן את קולנו לדיון הער בסוגיה זו ולהציע קריאה נוספת וחדשה בכמה מסיפוריה. זוהי קריאה קרובה שאין בכוונתה לצייר תמונה מלאה וקוהרנטית העונה לשאלה מהי עמדתם ההלכתית והתרבותית של חכמי התלמוד בשאלת כיבוד אב ואם והיחס להורים מזדקנים אלא להעמיד מהלך פרשני הפוך שלא רק שאינו עונה לשאלה אלא למעשה מחריף ומעצים אותה. מערכת הסיפורים שננתח במאמר זה חושפת עמדה מגומגמת ולא החלטית של חכמים בשאלת אופן ההתמודדות עם הקושי הכרוך ביציאתם של ההורים אל מחוץ לסדר החברתי. עזותם ובוטותם של הסיפורים חושפות זקנים ובעיקר זקנות המסרבים "לפרוש בשקט" מרצף החיים ולממש את התפקיד החברתי המדומיין והנוח של מעין יועצים חכמים המשקיפים על חיי הצעירים מהם ממרום גילם וניסיונם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 181-211 |
| Journal | אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2018 |