הירידה בדפוסי צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים בישראל 2009-2019: האם מדיניות הממשלה נקשרת להצלחה?

ימית אלפסי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

רקע: החל מאמצע שנות התשעים ועד לשנת 2009 בקירוב נצפו בקרב מתבגרים בישראל כמה מגמות מדאיגות: ירידה בגיל צריכת האלכוהול ועלייה חדה בשתייה מופרזת ובשתייה עד כדי שכרות. החל משנת 2009 ועד לשנת 2019 נבלמה המגמה ואף התהפכה. מטרת המחקר: לבחון אם ניתן לקשור בין מגמות הירידה באינדיקטורים של צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים לבין כלי מדיניות שמדינת ישראל אימצה לאורך העשור שבו נצפו המגמות. בכלי המדיניות כלולים כאלה שהופעלו במהלך השנים 2010-2014 במסגרת "תוכנית לאומית לצמצום צריכה לא־אחראית של אלכוהול". שיטה: נסקרו דוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוחות מבקר המדינה, פרוטוקולים של ועדות הכנסת ושל הממשלה, מחקרי הערכה וכתבות. מקורות מידע אלה אפשרו לזהות מידע על תשומות, מדדי ביצוע ומדדי הצלחה של הרכיבים השונים. תוצאות: המידע על יישום כלי המדיניות השונים מלמד על פערים בין המדיניות המוצהרת לבין היישום בפועל, ועל פערים בין יישום המדיניות לבין ההמלצות הנגזרות מן הידע על פרקטיקות מומלצות ומדיניות הנתמכת בראיות. דיון ומסקנות: הממצאים, יחד עם המידע על מגמות ירידה באינדיקטורים של צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים במדינות רבות אחרות בתקופה שבה המחקר מתמקד, מלמדים כי אי־אפשר לטעון לקשר בין מגמות הירידה לבין יישום ״התכנית הלאומית לצמצום צריכה לא־אחראית של אלכוהול ולצמצום נזקיו״. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)31-43
Number of pages13
Journalקידום בריאות בישראל
Volume10
StatePublished - 2022

Cite this