המדינה כסרסור

המאמר תופש את המדינה כסרסור. הכותבות בוחנות את חלקה של המדינה בשליטה על ציר הקשר בין מין לממון. הן טוענות כי שליטתה של המדינה על מין ומיניות מתחוללת מתוך יצירת קווי חיץ ותיחום בין מה שמכונה מיניות "טובה", לגיטימית ומוסרית ובין מיניות "רעה", המוחזקת כבלתי מוסרית ומוקצית מחמת מיאוס. המדינה, לטענתן, לא מעונינת במיגורה של הזנות, מפני שהיא מסייעת באופן חיוני להגדרת הסדר הפוליטי, לשמירה מפני תוהו חברתי ולשליטה על מיניות מהצד האחד ועל ממון ורכוש מהצד השני. עם זאת, הזנות מגונה כמסוכנת ומאיימת ויש לפקח עליה ולשלוט בה. דואליות בו זמנית זו של גינוי ושימור הזנות מתקיימת ברובד הגלוי והסמוי: ברובד הגלוי יש קריאה בלתי נלאית למיסוד הזנות, בדרגות שונות. ברובד הסמוי מבליחים הגינוי והפיקוח מתוך שורשים מיתולוגיים, דתיים ותרבותיים, המקשים על זיהוי מקומה של המדינה מאחורי מאפייני הזנות. הפיקוח המדינתי על הציר המחבר בין מיניות "טובה" לממון מתנהל במרחב המשפחתי. הדיון משולב בניתוח היסטורי שמוביל למבט על העידן הגלובלי ומבסס את מסקנת המחברות בדבר יציבותו של הציר ממון-מין.