המדיניות הממלכתית בתחום הספורט בישראל

מיכאל בר אלי, אוריאל זמרי

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapterpeer-review

Abstract

המעורבות הישירה של מוסדותיה הריבוניים של מדינת ישראל בתחום הספורט בארבעת העשורים הראשונים לקיום המדינה היתה קטנה באופן יחסי. הסיבה העיקרית לכך היא שישראל הצעירה התמודדה עם אתגרים כבדי משקל בתחומי החוץ, הביטחון, הכלכלה וקליטת העלייה, ולא התפנתה לתת את הדעת על נושא 'שולי' כמו ספורט. יתרה מזאת, נהוג כיום לסווג את הספורט בישראל במסגרת מה שמכונה 'המגזר השלישי'. מונח זה הוא מושג כוללני לקבוצת הארגונים הוולונטריים והארגונים ללא כוונת רווח בחברה. הוא נקרא 'שלישי', לאחר שני המגזרים הגדולים האחרים - המגזר העסקי והמגזר הממשלתי-הציבורי. נראה כי שני תהליכים היסטוריים מרכזיים עיצבו את 'המגזר השלישי' בישראל: א. בתקופת היישוב ו'המדינה שבדרך' שימשו ארגוני 'המגזר השלישי' לעתים קרובות כתחליף למסגרות של מדינה; ב. האידיאולוגיה של ה'ממלכתיות' וריכוזיות פוליטית, שהיתה דומיננטית בישראל לפחות עד אמצע שנות ה- 70, וגרמה לפוליטיזציה מסיבית של החברה הישראלית
Original languageHebrew
Title of host publicationתרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים (קובץ)
Publisherיד יצחק בן צבי
Pages281-296
Number of pages16
StatePublished - 2002

IHP Publication

  • ihp
  • Athletic clubs
  • Sports -- Political aspects
  • אגודות ספורט
  • ספורט ופוליטיקה

RAMBI Publication

  • rambi
  • Sports -- Israel

Cite this