Abstract
לטענת המחבר, העובדה, שרוב ערביי ארץ ישראל גורשו במהלך שנת 1948, לא היתה 'פרי של תכנון מוקדם או הגשמה של תוכנית אב מוכנה מראש'. אולם 'רעיון הטרנספר לא בא אל העולם במהלך שנת 1948: היו לו שורשים עמוקים בציונות מאז היווסדה'. את ראשיתו ניתן לאתר כבר ביומניו של הרצל והוא עלה על סדר היום הציוני ביולי 1937, כאשר ועדת פיל נתנה לו לגיטימציה. עבור מנהיגים ציוניים כמו דוד בן גוריון, 'שילוב רעיון הטרנספר בתכנית החלוקה איפשר... לקבל את התכנית המוצעת ולהביאה בפני חבריהם בהנהגה'. בן גוריון ואחרים תמכו אמנם ברעיון הטרנספר, אך הבינו כי עדיף להצניעו ולא לדבר עליו בפומבי, ואחר כך דאגו שהתבטאויותיהם בזכותו יימחקו וייגנזו. בשנים האחרונות התגנב 'קשר שתיקה' זה אל ההיסטוריוגרפיה הרשמית כתוצאה מכך שחוקרים מסתמכים בעיקר על פרוטוקולים רשמיים ואינם בודקים את הפרוטוקולים הראשוניים והבלתי מצונזרים. לטענת מחבר המאמר, לו פרוטוקולים אלה היו נבדקים, היו מגלים כי לא רק בן גוריון אלא גם חיים וייצמן, ואפילו מנהיגים מתונים כארתור רופין ומשה שרתוק צידדו ברעיון. זה מביא את המחבר לשתי מסקנות. ראשית , כי יש בקרב ההיסטוריונים 'הכותבים בשנים אלה ממש' כאלה המתעלמים ממרכזיות הרעיון בהגות הציונית מתוך מטרה 'למחוק כל רבב מדגל הציונות'. ושנית, כי 'אין להבין את אשר קרה בתש"ח, כולל הגירושים ההמוניים ומניעת שובם של הפליטים, מבלי להבין את הרקע המחשבתי של מנהיגי היישוב, שבו תפס רעיון הטרנספר מקום מרכזי'. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | בין חזון לרוויזיה |
| Subtitle of host publication | מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית |
| Editors | יחיעם ויץ |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל |
| Chapter | 3 |
| Pages | 195-208 |
| Number of pages | 14 |
| ISBN (Print) | 9652271187, 9789652271181 |
| State | Published - 1997 |