הקרקעות החקלאיות בישראל לקראת סוף האלף: היבטים היסטוריים, משפטיים וחברתיים

אורן יפתחאל, אלכסנדר (סנדי) קדר

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapterpeer-review

Abstract

מן התוכן: בחינת משטר המקרקעין שהתגבש בישראל בשנות החמישים והשינויים המואצים הנרחבים שהחלו להתחולל במשטר זה בשנות התשעים של המאה העשרים. מובא תיאור היסטורי של התפתחות משטר המקרקעין שהתבסס בעשור הראשון למדינה על הלאמת קרקע ערבית, על שליטה מרכזית של המדינה ומוסדות העם היהודי בקרקע (כ-93% בבעלות המדינה או בניהולה), על הקצאה בררנית ובלתי-שוויונית של זכויות בקרקע באופן בלעדי כמעט למיגזר היהודי. באופן רשמי הוקצתה הקרקע על-פי דפוסי יישוב (בעיקר להתיישבות העובדת), אולם בפועל לטענת המחברים, ההקצאה חפפה באופן בולט את המוצא האתני (בקיבוצים ובמושבים הוותיקים שהועדפו בהקצאה היה רוב אשכנזי מכריע, ואילו במושבי העולים, בעיירות הפיתוח ובשכונות רוב מזרחי גדול). כך הפך משטר המקרקעין לגורם מרבד תוך יצירת שיעתוק בינדורי של הפערים בין אשכנזים, מזרחים וערבים. בעקבות סדרה של החלטות במועצת מקרקעי ישראל שנועדה לחזק במידה משמעותית את זכויותיהם של המחזיקים החקלאיים בקרקעות ההתיישבות העובדת (הפרטה שאמורה היתה לאפשר שינוי ייעוד הקרקעות החקלאיות ולזכות את בעליהן ברווחים מפליגים) החלו מתחוללים מראשית שנות התשעים שינויים במבנה החזקת הקרקעות. מובא דיון מפורט של ההחלטות והמסלולים השונים של שינויי הייעוד למגורים, לבנים ממשיכים ולמפעל. נדונים דוח ועדת רונן (1996) שבחנה את הנושא והצעת חוק עיגון ורישום זכויות חקלאים בקרקע, התשנ"ח 1997, הצעת המינהל וההתנגדויות לשינוי המדיניות, .1999
Original languageHebrew
Title of host publicationצדק חלוקתי בישראל
Editorsמנחם מאוטנר
Publisherהוצאת רמות
Pages149-201
StatePublished - 2000

Keywords

  • הפליה עדתית ; הפרטה ; מדיניות ציבורית ; קביעת מדיניות ; קרקעות ; ריבוד ; שוויון חברתי ; שימושי קרקע ; שינוי ; שנות ה-50 ; שנות ה-90

Cite this