Abstract
כותבת המאמר שבה עם שיץ אל הילדות דרך הספר היחיד שכתב לבני הנעורים "יומן הזהב" ומוצאת בו יסודות הרבה יותר אופטימיים מאשר בפרוזה שכתב למבוגרים. היא בוחנת שלושה טקסטים: 'העשב והחול' (1978), 'אברהם רים' (1980) ו"יומן הזהב' (1991) הנקשרים זה לזה באמצעות משחק של מספר מוטיבים המופיעים בצורות שונות ויוצרים אינטראקציות פרשניות שונות, מעין רשומון. המחברת מבקשת לעקוב אחר התבנית התודעתית המעוצבת בכל אחת מהיצירות תוך כדי בחינת התפתחותם של כמה מוטיבים: האש, כוח המספר של הגיבור, ואירוע השחתת ספריו באמצעות משחת נעליים - מוטיבים המסמלים מאבק בין מיניות לבין סירוס.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 199-208 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | עמדה: ביטאון לספרות |
| Volume | 40 |
| State | Published - 2018 |