Abstract
מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון הדרכים הראשיות על הגידול בבעלות על רכב ועל תהליך הפרבור. טענתו המרכזית היא שאין די בעלייה ברמת החיים ובבעלות על רכב כדי להסביר את הפרבור, ואת התלות הגוברת במכונית. תכנון הדרכים והרחובות למכונית, ובעיקר ההירארכיה הפונקציונלית של הדרכים והרחובות, הם האחראים הישירים לפירוק המרקם העירוני, ולהשתלטות המכונית על חיינו. סקירה של ספרות עכשווית המנתחת את תפקידה של רשת הרחובות ביצירת עיר המבוססת על הליכה ותחבורה ציבורית, מזהה את התפקיד החשוב שממלאים הרחובות הראשיים. על רחובות אלה לאפשר תנועה עוברה רבה, ויחד עם זאת נגישות מרבית לשימושי הקרקע שסביבם. שדרות עירוניות, ובפרט שדרות רב-מסלוליות התפתחו במהלך המאה ה-19 כפיתרון לדילמה זו. ביכולתן להוות את הבסיס למערכת תחבורה דואלית: מצד אחד מערכת בין-עירונית מהירה, המנותקת לחלוטין מיישובים, ומנגד, ביישובים עירוניים, מערכת איטית המשרתת בראש וראשונה את הולכי הרגל, צרכיהם ובטיחותם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 37-45 |
| Number of pages | 9 |
| Journal | עיונים בניהול משאבי טבע וסביבה |
| Volume | 6 |
| State | Published - 2008 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 11 Sustainable Cities and Communities
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver