Abstract
מקורו של השיזף המצוי (Zizphus spina-christi) הוא
טרופי-סודני ואזורי תפוצתו הנוכחיים מצביעים על התאמה
לאקלים יובשני. מטרת המחקר היא ללמוד על השפעת תנאי
הסביבה במהלך השנה על פוטנציאל המים של העץ ועל
פעילות המערכת הפוטוסינתתית שלו. המחקר נערך בשני
אתרים בתנאי אקלים שונים, בעצים בני גיל דומה. "יער
השגרירים", צפונית לבאר שבע, המאופיין באקלים יובשני
למחצה עם כמות משקעים שנתית ממוצעת של 229 מילימטר
ופארק "נאות קדומים", הסמוך לעיר מודיעין, בעל אקלים ים-
תיכוני עם כמות משקעים שנתית ממוצעת של 520 מילימטר.
בשני האתרים סומנו מספר עצים ומידי חודש בוצעה סדרת
מדידות, הכוללות מדידה של פוטנציאל מים של העץ, מוליכות
פיוניות, קצב קיבוע פחמן, מדידות פלורסנציה של כלורופיל a
לבחינת מנגנוני ההגנה על המערכת הפוטוסינתתית וכן
עקומי תגובה לריכוזי CO2( עקומי )Ci/A )לאומדן השפעת
הסביבה על יעילות הפעולה של המערכת הפוטוסינתתית.
ביער השגרירים נמדדה בלימנים ובשיחים הרטיבות הנפחית
של הקרקע עד לעומק של כשלושה מטרים וכן נבחנו מדדים
פיסיולוגיים בעצים השייכים למינים הנטועים בלימנים
ובשיחים.
בחודשי הקיץ היו מדדי משק המים של העצים שזכו למי נגר
בלימנים שביער השגרירים, משופרים בהשוואה לעצים בנאות
קדומים. קצב קיבוע הפחמן בעצי נאות קדומים גבוה במרבית
חודשי השנה מאשר בעצי יער השגרירים, אם כי מוליכות
הפיוניות הייתה בדרך כלל דומה בשני האתרים. למרות
זמינות מים גבוהה ביער השגרירים בחורף, קצב קיבוע הפחמן
ומוליכות הפיוניות נמוכים באופן מובהק מאלו שנמדדו בעצים
שבפארק נאות קדומים. המדדים הפיסיולוגיים שנמדדו במינים
שניטעו בלימנים משופרים באופן מובהק מאלו שנמדדו בעצים
הגדלים בשיחים. השיזף המצוי מתאים היטב לגידול בלימנים,
לעומת זאת האיקליפטוס, החרוב ושיטת הנגב מתאימים ממנו
לנטיעה בתנאי הגידול השוררים בשיחים.
טרופי-סודני ואזורי תפוצתו הנוכחיים מצביעים על התאמה
לאקלים יובשני. מטרת המחקר היא ללמוד על השפעת תנאי
הסביבה במהלך השנה על פוטנציאל המים של העץ ועל
פעילות המערכת הפוטוסינתתית שלו. המחקר נערך בשני
אתרים בתנאי אקלים שונים, בעצים בני גיל דומה. "יער
השגרירים", צפונית לבאר שבע, המאופיין באקלים יובשני
למחצה עם כמות משקעים שנתית ממוצעת של 229 מילימטר
ופארק "נאות קדומים", הסמוך לעיר מודיעין, בעל אקלים ים-
תיכוני עם כמות משקעים שנתית ממוצעת של 520 מילימטר.
בשני האתרים סומנו מספר עצים ומידי חודש בוצעה סדרת
מדידות, הכוללות מדידה של פוטנציאל מים של העץ, מוליכות
פיוניות, קצב קיבוע פחמן, מדידות פלורסנציה של כלורופיל a
לבחינת מנגנוני ההגנה על המערכת הפוטוסינתתית וכן
עקומי תגובה לריכוזי CO2( עקומי )Ci/A )לאומדן השפעת
הסביבה על יעילות הפעולה של המערכת הפוטוסינתתית.
ביער השגרירים נמדדה בלימנים ובשיחים הרטיבות הנפחית
של הקרקע עד לעומק של כשלושה מטרים וכן נבחנו מדדים
פיסיולוגיים בעצים השייכים למינים הנטועים בלימנים
ובשיחים.
בחודשי הקיץ היו מדדי משק המים של העצים שזכו למי נגר
בלימנים שביער השגרירים, משופרים בהשוואה לעצים בנאות
קדומים. קצב קיבוע הפחמן בעצי נאות קדומים גבוה במרבית
חודשי השנה מאשר בעצי יער השגרירים, אם כי מוליכות
הפיוניות הייתה בדרך כלל דומה בשני האתרים. למרות
זמינות מים גבוהה ביער השגרירים בחורף, קצב קיבוע הפחמן
ומוליכות הפיוניות נמוכים באופן מובהק מאלו שנמדדו בעצים
שבפארק נאות קדומים. המדדים הפיסיולוגיים שנמדדו במינים
שניטעו בלימנים משופרים באופן מובהק מאלו שנמדדו בעצים
הגדלים בשיחים. השיזף המצוי מתאים היטב לגידול בלימנים,
לעומת זאת האיקליפטוס, החרוב ושיטת הנגב מתאימים ממנו
לנטיעה בתנאי הגידול השוררים בשיחים.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 36-45 |
Number of pages | 10 |
Journal | יער |
Volume | 17 |
State | Published - Jan 2017 |