Abstract
חרף מספרן הגדול של שמורות ביוספריות בעולם והפרסומים הרבים עליהן, אין בנמצא מתודולוגיה מקובלת לקביעת האיזור הפנימי של שמורות אלה. בחלק נכבד מהשמורות, האיזור התבסס מלכתחילה על אזורים שמורים המצויים בהן, כגון שמורות טבע וגנים לאומיים, ובמקרים אחרים האיזור נערך ברמות רזולוציה נמוכות מאד. במסגרת תכנונה של השמורה הביוספרית בשפלת יהודה, בראשה עמד מחבר המאמר, פותחה מתודולוגיה סדורה, תמוכת GIS, לתכנון כולל ולקביעת האזורים הביוספריים. במסגרת זו הוגדרו חמישה תת-אזורים: גלעין שמור, גלעין מבוקר, חייץ מבוקר, חייץ משולב, ואזור מעבר. האיזור נסמך על עיבוד מטריציאלי של שתי מפות: מפת חשיבות לשימור ומפת רגישות לפיתוח. אל מפות אלה נוסף רובד נוסף של מכלולי נוף ומורשת. מפות אלה שימשו בסיס לבניית הנחיות תכנון בתוך המרחב הביוספרי. המאמר הנוכחי מציג את שיטת ההתוויה והתכנון שהופעלה בשפלת יהודה כמודל אוניברסלי לתכנון בר-קיימא, המשלב פיתוח ושימור על פי העקרונות הבסיסיים של שמורות ביוספריות. מבחינה תיאורטית מוצג תחילה הקשר שבין פיתוח בר-קיימא לבין השינוי בתפישה של שמירת הטבע והקשרו לשמורות הביוספריות. לאחר מכן מוצגת שיטת התכנון והמבנה המוצע של המרחב הביוספרי בשפלת יהודה. לבסוף המאמר דן בהשלכות ובאפשרויות מארג פנימי ומארג חוצה גבולות של מרחבים ביוספריים בישראל ובמדינות הסובבות אותה (תקציר מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2-15 |
| Journal | הרשת הגאוגרפית |
| Volume | 1 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2004 |
Keywords
- איכות הסביבה ; ארכיטקטורה ובנייה -- היבטים סביבתיים ; הגנת הטבע ; מערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג) ; מפות ; ניו זילנד ; פיתוח בר-קיימא ; שימור נוף ; שמורות ביוספריות ; שמורות טבע וגנים לאומיים ; שפלת יהודה ; תכנון אזורי