Abstract
"מושבת העונשין" של אפלפלד היא מרחב קיומי, שעוצב, קרוב לוודאי, בהשראת המרחב הקיומי האופייני לסיפוריו של קפקא, ובראשם "המשפט", "הטירה" וכמובן "מושבת עונשין". על כך אפשר להסיק מן הדמיון הברור, בכמה מישורים, בין מאפייניהם של שני המרחבים הקיומיים. כך למשל: האופי ההרמטי וההיררכי של החלל - תו הכר בפרוזה של שני היוצרים שתוצאתו מרחב קיום היפר-ריאליסטי - מדמה מציאות ועם זאת עומד בחותמם של החלום והסיוט והנסיונות הכושלים של הגיבורים להגיע למקומות בעלי ערך סמנטי גבוה. וכן המערך המשפטי, ההתקה של בעיות אפיסטמיות (מוסריות ופסיכולוגיות) למישור האונטולוגי, "מישור הדברים", שבו שולט כוח אדיש לכוונותיהם ולמצוקותיהם של בני אנוש, שאפלפלד מכנה "הרשויות העליונות". המחבר עומד על התמורות שחלו באופיה של "מושבת העונשין" של אפלפלד במהלך שנות השבעים באמצעות מהלך פרשני, המתאפשר בזיקה למכלול יצירתו. המחבר משווה בין שני קטעים, אחד ביוגרפי-זכרוני והאחר בדיוני, ובהם מעוצבת אותה סיטואציה חוץ-ספרותית. קטע העדות נכלל בתוך ספרו האוטוביוגרפי של אפלפלד 'ספור חיים' (1999), והקטע הבדיוני נכלל בפרק הפתיחה של 'תור הפלאות' (1978).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית |
| Editors | אבידב ליפסקר , רלה קושלבסקי |
| Place of Publication | רמת גן |
| Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
| Pages | 321-348 |
| Number of pages | 28 |
| Volume | א' |
| ISBN (Print) | 9789652264251 |
| State | Published - 2006 |