Abstract
המאמר סוקר את דמותה של שושנה פרסיץ )1969-1892( והיבטים בעבודתה בשטח החינוך.
שושנה פרסיץ לבית זלטופולסקי הייתה פעילה ברשת החינוך "תרבות", יזמית-מייסדת של
הוצאת ספרי הילדים והנוער "אמנות", חברת מועצת העיר תל אביב בתקופת המנדט, חברת
כנסת )מהכנסת הראשונה עד לכנסת השלישית( מטעם סיעת הציונים הכלליים, יושבת ראש
ועדת החינוך של הכנסת ופעילה חברתית וציבורית. על פועלה בתחום החינוך קיבלה את פרס
ישראל בחינוך לשנת תשכ"ח.
המאמר מתחקה אחַ ר פועלה ומשרטט דיוקן של אישה ששקדה, לא בלי מאבקים, על עיצוב
דמותו של החינוך בשנותיה הראשונות של המדינה בשתי זירות עיקריות: החינוך הממלכתי
וההשכלה הגבוהה. כמו כן המאמר עוסק בפועלה בתקופות מוקדמות יותר של חייה בגולה
ובארץ ישראל; בין השאר הוא דן במעגלים החברתיים שפרסיץ פעלה בתוכם בגולה וכללו
אישים דוגמת ח"נ ביאליק, ש"י עגנון וגרשום שוקן. נוסף על כך הוא סוקר את השתייכותה
לחוגים האזרחיים בתקופת היישוב ובתקופת המדינה, וזאת כחלק מפעילותה במפלגת הציונים
הכלליים שהציעה חלופה רעיונית למפא"י. המאמר מבוסס על מקורות ארכיוניים ועל ריאיון
עם נכדתה של פרסיץ, רחלי אידלמן. הוא משלב בין תובנות מתחום ההיסטוריה של המשפט
להסברים מתחום חקר המגדר כדי לעמוד על מקומן של נשים בצמתים תרבותיים משמעותיים
בתקופות פורמטיביות – במקרה הנדוֹן, התקופה של בניין האומה.
שושנה פרסיץ לבית זלטופולסקי הייתה פעילה ברשת החינוך "תרבות", יזמית-מייסדת של
הוצאת ספרי הילדים והנוער "אמנות", חברת מועצת העיר תל אביב בתקופת המנדט, חברת
כנסת )מהכנסת הראשונה עד לכנסת השלישית( מטעם סיעת הציונים הכלליים, יושבת ראש
ועדת החינוך של הכנסת ופעילה חברתית וציבורית. על פועלה בתחום החינוך קיבלה את פרס
ישראל בחינוך לשנת תשכ"ח.
המאמר מתחקה אחַ ר פועלה ומשרטט דיוקן של אישה ששקדה, לא בלי מאבקים, על עיצוב
דמותו של החינוך בשנותיה הראשונות של המדינה בשתי זירות עיקריות: החינוך הממלכתי
וההשכלה הגבוהה. כמו כן המאמר עוסק בפועלה בתקופות מוקדמות יותר של חייה בגולה
ובארץ ישראל; בין השאר הוא דן במעגלים החברתיים שפרסיץ פעלה בתוכם בגולה וכללו
אישים דוגמת ח"נ ביאליק, ש"י עגנון וגרשום שוקן. נוסף על כך הוא סוקר את השתייכותה
לחוגים האזרחיים בתקופת היישוב ובתקופת המדינה, וזאת כחלק מפעילותה במפלגת הציונים
הכלליים שהציעה חלופה רעיונית למפא"י. המאמר מבוסס על מקורות ארכיוניים ועל ריאיון
עם נכדתה של פרסיץ, רחלי אידלמן. הוא משלב בין תובנות מתחום ההיסטוריה של המשפט
להסברים מתחום חקר המגדר כדי לעמוד על מקומן של נשים בצמתים תרבותיים משמעותיים
בתקופות פורמטיביות – במקרה הנדוֹן, התקופה של בניין האומה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 61-80 |
| Journal | דפים |
| Volume | 77 |
| State | Published - 2022 |