Abstract
מאמר זה הוא דיון ביקורתי בתהליכי ייצור המרחב העירוני ב'עיר המעורבת' לוד. הטענה המרכזית המועלית בו היא, שחיי היומיום בלוד, כמו גם בערים מעורבות אחרות בישראל, מתנהלים על בסיס ההגיון האתני של המרחב, שמטרתו שמירת הדומיננטיות הדמוגרפית, התרבותית והתודעתית של קבוצת הרוב היהודית ביחס לקבוצת המיעוט הערבית. טענה זו מדגישה את הפער העצום שבין הבטחתה האוטופית של העיר להיות 'מרחב פתוח' לתושביה לבין ההיגיון האתני של המרחב בישראל ובעיר המעורבת בפרט. התהליכים המעצבים את חיי היומיום במרחב העירוני ה'מעורב' נבחנים על-פי המודל שנוסח בידי הנרי לפבר (HENRI LEFEBVRE)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 69-110 |
| Number of pages | 42 |
| Journal | ג'מאעה |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2003 |
