"חיסכון לכל ילד": הערכת מצב ומבט לעתיד

בחודש ינואר2017 נכנסה לתוקפה תוכנית חיסכון לכל ילד,אחת מתוכניות הביטחון הסוציאלי המשמעותיות ביותר שאומצו בישראל ופועלות כבר כמה עשורים. במסגרת התוכנית מפקיד המוסד לביטוח לאומי לכל הילדים אזרחי ישראל בגילי0– 18סכום חודשי בסך51 שקלים לחודש (50שקלים עד ינואר2019) לקופת גמל או לחיסכון במסלול בנקאי,בהתאם לבחירת ההורים. ההורים יכולים אף להורות על חיסכון של51 שקלים נוספים מקצבת הילדים. הפעלת התוכנית בישראל מבוססת על מודלים קיימים בעולם של תוכניות חיסכון לשם פיתוח נכסים לילדים(Child Development Accounts, CDA), אשר מטרתן להבטיח לילדים מעבר לחיים הבוגרים כאשר בידם סכום המאפשר להם רכישת נכסים דוגמת דיור, השכלה או פתיחת עסק (Meyer et al., 2010; Sherraden, 1991.)שלא כמוב מרבית הגמלאות המנוהלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ניהול החסכונות הועבר לידיהם של גופים פיננסיים פרטיים הפועלים בשוק ההון. להורים ניתנה בחירה אם להעביר את סכום החיסכון החודשי לחיסכון בבנק או בקופת גמל, וכן לבחור באחד הגופים–מבין הבנקים או קרנות השקעה שבחר משרד האוצר–שינהל את כספי החיסכון. במאמר זה אנו מבקשים להציג את היסודות התאורטיים לתוכנית הישראלית ולנתח את מאפייניה לאור פריזמות תאורטיות אלו, וכן להציג ולנתח את האתגרים והדילמות העולים מהמחקרים שבגיליון, כדי להפיק לקחים תאורטיים ומעשיים להמשך יישומה של התוכנית בעתיד. (מתוך המאמר)