חלונות אל העבר: משארי נוף סובייקטיבים בישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בדומה למדינות קטנות וצפופות אחרות בעולם המערבי, גם בישראל הביקושים הגבוהים לקרקע מאיימים על כל שטח פנוי שנותר, הן בתוך היישובים והן מחוצה להם. חלק מהשטחים הבלתי מבונים עדיין, וחלקם של אלה שפותחו כשטחים ציבוריים פתוחים, הם שרידים, או משארים, של הנוף שאפיין את המקום בטרם החל בו פיתוח מואץ. שטחים אלה מהווים לא רק "חלונות" גאוגרפיים-היסטוריים המתארים "איך האזור נראה פעם", אלא שיש להם ערכים אקולוגיים-סביבתיים, ערכים חינוכיים-חברתיים, הם משמשים בחלקם חלק חיץ בין שטחים מבונים, לחלקם יש ערך מורשתי, וחלקם עשוי לשמש גם לצורכי נופש ופנאי. ניתוחי קשר אל-פרמטריים הראו שנופי הילדות קשורים עם הממד החזותי והממד האקולוגי של משארי הנוף והם מבטאים את הממד האישי בתהליך הסיווג של המשארים. נופי הילדות גם קשורים למרבית הסוגים של משארי הנוף. לעומתם, הבחירה במשאר כלשהו בשל סכנת הכחדה מאפיין יותר משארי תרבות ואקולוגיה. בנוסף נמצא שמשקלו של הממד האקולוגי כמסמל את מהותו של משאר הנוף עולה ככל שעולה הזהות הסביבתית של הפרט, ובמקביל יורד משקלו של הממד האישי. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)5-26
Journalאופקים בגאוגרפיה
Volume76
StatePublished - 2010

Keywords

  • אקולוגיה ; המרחב הציבורי ; חינוך ; מורשת תרבותית ; נוף ; נופש (פנאי) ; שטחים פתוחים ; שימור אתרים ומבנים היסטוריים ; שימור נוף ; שמורות טבע וגנים לאומיים

Cite this