טעמי מצוות רציונליים ומשמעת לשמה ב''ספר האמונה הרמה"

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

שאלת היחס בין המוסר לבין ציווי הדת היא אחת השאלות היסודיות של הפילוסופיה הדתית בכלל ושל זו היהודית בפרט בכל הזמנים. חוקרים רבים אף הציעו פירושים שונים למכלול המחשבה היהודית בנושא זה. המגוון משתרע למן העמדה שהיהדות שוללת לגמרי כל תוקף של חוק טבעי ועד העמדה שהיהדות מכירה מיסודה בתוקפו של החוק הטבעי ומשתמשת בו רבות, כולל כמובן עמדות ביניים הטוענות שיש מתח פנימי ביהדות בנושא זה. מטרת מאמר זה היא לנתח את עמדתו של רבי אברהם אבן דאוד (הראב"ד הראשון,קסטיליה 1110-1180) בספרו הפילוסופי "ספר האמונה הרמה". דבריו של ראב"ד בנושא המוסר מתייחדים מחד גיסא בקביעה הברורה מאוד שקיימים חוקים החלים עלכל החברות באשר הן, ומאידך גיסא באמירותיו הסותרות בנוגע לערכן של אותן מצוות שאינן כלולות במוסר הכללי. למשל, כפי שנראה, מצד אחד הוא קובע שמצוות אלו חשובות הרבה פחות מן המצוות המוסריות, אך מצד שני הוא גם אחד הפילוסופים היהודים הבודדים הקובעים שיש דווקא חשיבות בעשיית מצוות שלא זו בלבד שלא ניתןלהבין את טעמן, אלא שאין לעשייתן משמעות פרט לעצם המשמעת. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)271-296
Number of pages26
Journalדיני ישראל
Volume33
StatePublished - 2019

Cite this