Abstract
המאמר עוסק בשני מושגים מרכזיים: כיבוש וידע. המחברת, סראב אבו רביעה-קווידר, קוראת לנו להתייחס לכיבוש כמושג אפיסטמולוגי וליצירת ידע כאקט פוליטי, טוענת כי שניהם מעצבים את המציאות של הסובייקט כחלק מעיצוב המציאות הנכבשת וכתוצר שלה. בעזרת מבט גנאלוגי על חקר נשים פלסטיניות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, ותוך שילוב בין שתי פרדיגמות תיאורטיות: הקולוניאליזם ההתיישבותי settler colonialism וההצטלבות הרב-צירית intersectionality, היא מראה שמדובר בשתי אוכלוסיות הסובלות ממערכת שליטה של מבנה קולוניאלי מתיישב המפעיל על שתיהן את אותם מנגנוני שליטה, ריבונות וכוח. בסקירתה היא מנכיחה כיצד משטרים קולוניאליים שונים משתמשים בתפיסות של אי-שוויון מגדרי כדי לחזק את שליטתם באוכלוסייה המקומית. היציאה מההקשר המקומי למשטרים התיישבותיים בזירה הגלובלית מאפשרת לה להראות דפוסים אלו באופן ברור יותר: התייחסות פטריארכלית ושמרנית של חברת המקור לגופן של נשים ילידיות משמשת גורמים "מערביים" להצדקת משטרי כיבוש והתיישבות, ובו בזמן יציבותם של משטרים אלו מסתמכת על חיזוקן של נורמות פטריארכליות (הכפפת נשים מקומיות לגברים מקומיים ישירות או בעקיפין, לעיתים קרובות תוך הצדקתה כ"יחסיות תרבותית"). בה בעת, הבחינה המעמיקה של מציאות חייהן של נשים פלסטיניות ובדוויות בתוך הקו הירוק מאפשרת לראות את השימוש בתפיסות של אי-שוויון מגדרי לשם טשטוש מציאות החיים בתוך הקו הירוק כמצב מתמשך של קונפליקט לאומי (קולוניאלי) והצגתה דרך פרדיגמת השוויון/אי-שוויון. אם כן, ההתבוננות במציאות החיים הממוגדרת בתוך הקו הירוק משרטטת עבורנו את מציאות החיים משני צידי הקו הירוק כמציאות של כיבוש. העובדה שאלמנטים ממגדרים של היום-יום חושפים אותה כמציאות של קונפליקט מאפשרת לנו לראות כיצד סכסוכים מעצבים מציאות באופן מגדרי, ומציעה לנו כלים להתבוננות ביקורתית במושגים כמו כיבוש, סכסוך, יישוב סכסוכים ושלום. יתר על כן, אבו רביעה-קווידר מציעה לנו גם כלי התנגדות אלטרנטיבי לכיבוש: ייצור ידע מוסרי וקידום צדק מחקרי (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 24-46 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | פוליטיקה: כתב-עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים |
| Volume | 28 |
| State | Published - Aug 2020 |