Abstract
המאמר מתאר את היעדרה האינהרנטי של השפה מחוויית הכאב. כותבת המאמר בוחנת את כתביהם של זאכר-מאזוך ושל המרקיז דה-סאד, שני המודלים הקלאסיים לתיאור חוויות כאב "מזוכיסטיות" ו"סדיסטיות", ומראה שבשני המקרים אין לכאב ייצוג מנקודת המבט של האדם החווה אותו. מרכזיותו של הכאב בטקסטים אלו מושתתת דווקא על היעדרו כחוויה, על ריקון ממשותו החווייתית. מופעיו המעטים של הכאב הגופני אצל מאזוך משניים לתיאור הכאב העיקרי, הנפשי, שמסבה האהובה לגבר המזוכיסט. בכתבי סאד, קול הקורבנות והסובייקטיביות שלהם נשללים בדרכים מגוונות: לרוב הכאב אינו מתואר ע"י מי שחוו אותו, אלא מנקודת מבטם של הליברטינים-המתעללים. הכאב גוזל מן הקורבנות את היכולת לבטא את תחושתם במישרין, וגם שימושיהם באמצעים רטוריים אינו מעורר הזדהות ואמפתיה בקרב הקוראים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | כאב בשר ודם (קובץ) |
| Publisher | מכון הקשרים |
| Pages | 145-165 |
| Number of pages | 21 |
| State | Published - 2013 |
